אאלקלבש שוריץ | n53 | calves soriz | קרא | ||||
אבריימנט | n1 | abreimant | קרא | ||||
אגייטנץ | n5 | agaitanz | SL 120 | ||||
אדרמינ''ט | n2 | adrement | TS 57b | ||||
אדרמינ''ט | n2 | adrement | TS 57a | ||||
אדרמינ''ט | n2 | adrement | TS 57c | ||||
אוביידרא | n29 | aubedrie? | SL 149 | ||||
אובילא״ש | n318 | oublies | OR 03 | ||||
אובל"ש | n312 | oblies | PR 01 | ||||
אובליאי''ש | n312 | obledes | TS 01 | ||||
אובליאש | n74 | chantel | SL 11 | ||||
אובלייש | n312 | oblies | SL 10 | ||||
אובלירש | n312 | oblides | SR 09 | ||||
אוברא | n320 | ovre | SL 174 | ||||
אובריין | n319 | ovraigne | SL 99 | ||||
אוזיזא | n321 | ozieze | קרא | ||||
אוכריץ | n319 | ovraigne | SR 18 | ||||
אולפנט | n313 | olifan | SL 81 | ||||
אונפילי א | n16 | ampoule | SR 30 | ||||
אופלטק"י | n318 | oublies | TS 20 | ||||
אופרי''ר | n314 | opfer | TS 66 | ||||
אורוולד | n22 | archevoute | RE 01 | ||||
אורלייש | n315 | orle | SL 153 | ||||
אורפימנט | n316 | orpiment | SL 164 | ||||
אורשרי''ש | n317 | osieres | TS 56 | ||||
אושרו"ן | n110 | cosdre | PR 02 | ||||
אטונוייר | n155 | entonnoir | SL 141 | ||||
אטרש | n24 | ators | קרא | ||||
אידרא | n143 | edre | SR 16 | ||||
איטר״ין אלטרי״אה | n238 | itria | OR 01 | ||||
אייבורייה | n239 | ivorie | SL 80 | ||||
אייגיא ארדנ"ט | n21 | aqua ardente | OR 02 | ||||
אייגל"א | n6 | aigle | TS 98 | ||||
אייגרץ | n7 | aigrats | קרא | ||||
אייכליש | n144 | eichel | RE 02 | ||||
איילנדרא | n147 | eliandre | SR 40 | ||||
איינלדרא | n11 | aliendre | SL 64 | ||||
איישט״ר | n9 | aistre | PR 03 | ||||
איישילש | n8 | aiselles | TS 45 | ||||
איישילש | n8 | aiselles | TS 45 | ||||
איישילש | n8 | aiselles | TS 45 | ||||
איישל״ש | n8 | aiselles | SR 41 | ||||
אינדי''ש | n237 | indigo | TS 28a | ||||
אינדי''ש | n237 | indigo | TS 28b | ||||
אינקוטרא | n150 | enchature | RE 03 | ||||
אירוגא | n161 | erugue | SR 38 | ||||
אירוגאי | n161 | erugue | SL 63 | ||||
אישטדיליי"ר | n179 | estrellier | TS 81 | ||||
אישטובל''א | n177 | estoble | TS 82 | ||||
אישטרנויי''ר | n176 | esternuder | TS 67 | ||||
אישנט | n145 | eissant | קרא | ||||
אישפרוי"ר | n168 | esparwie | OR 04 | ||||
אישפרוי"ר | n168 | esparwie | TS 25 | ||||
אלום | n13 | alum | SL 59 | ||||
אלום | n13 | alum | SR 35 | ||||
אלום | n13 | alum | TS 68 | ||||
אלטפש | n409 | tapes, talpes | קרא | ||||
אליינא | n10 | aleine | SL 49 | ||||
אלמבר | n12 | almemor | RE 04 | ||||
אמיפו"ל | n15 | amerfoille | PR 04 | ||||
אמירפויל | n15 | amerfoile | SL 68 | ||||
אמירפול | n15 | amerfiolle | RE 05 | ||||
אמנדליי''ד | n14 | amandier | TS 36 | ||||
אנבורשא | n149 | enborsa | SL 78 | ||||
אנגריש | n152 | engres | SL 142 | ||||
אנטיר | n19 | antieer | קרא | ||||
אנילי“ש | n17 | anelli | TS 02 | ||||
אנפליז | n151 | enflez | SL 112 | ||||
אנפשייר | n153 | enpeser | TS 83 | ||||
אנפשייר | n154 | enpsier | SL 55 | ||||
אנקוויירש | n151 | encusere | SL 131 | ||||
אספיק | n26 | espic | SR 47 | ||||
אפורצא | n3 | a force | קרא | ||||
אפיא | n20 | apie | RE 06 | ||||
אפיא | n20 | apje | SL 06 | ||||
אפייא | n20 | apje | SR 06 | ||||
אפיקה | n4 | afiche | SL 40 | ||||
אצטוו''ש | n156 | entortil | TS 69 | ||||
ארב״א פלקיר"א | n157 | erbe felchiere | SR 17 | ||||
ארבא פלקיידא | n157 | erbe feichiere | SL 95 | ||||
ארישטא | n25 | areste | SL 163 | ||||
ארמילש | n18 | animella it | SL 171 | ||||
ארמנט | n2 | adrement | SL 154 | ||||
ארצון | n23 | arçon | SL 74 | ||||
אשאוריץ | n28 | assurez | SL117 | ||||
אשטובלא | n177 | estoble | קרא | ||||
אשטויילא יורנל | n178 | estoile jornal | |||||
אשטנט | n175 | estent | SL 129 | ||||
אשטנצלא | n174 | estancle | SL 82 | ||||
אשלויישייר | n167 | eslocher | RE 07 | ||||
אשפויינטר | n148 | empointer | RE 08 | ||||
אשפומצא | n171 | esponge | SL 140 | ||||
אשפינלא | n170 | espingle | SL 37 | ||||
אשפיק | n169 | espic | SL 19 | ||||
אשפרא | n27 | aspre | SL 160 | ||||
אשפרוי"ר | n168 | esparwier | TS 29 | ||||
אשפריין | n172 | esprein | SL 174b | ||||
אשפרמר | n173 | espremer | |||||
אשקובא | n165 | escove | SL 107 | ||||
אשקומא | n167 | escume | SL 53 | ||||
אשקופא | n164 | escoupe | SR 25 | ||||
אשקיבשמט | n166 | escribement | SL 135 | ||||
אשקמוצייר | n163 | eschamper | SL 48 | ||||
אשקצ''ש מקי''נש | n162 | eschaces | TS 46a | ||||
אשקצ''ש מקי''נש | n162 | eschaces | TS 46b |
אלבלטרא בראשית מט כד
arbaleste
וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו; מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב, מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל
13th cent. de fleiches et de arbalestes
arbaleste
"crossbow," c.1300, from Old French arbaleste "large crossbow with a crank" (12c., Modern French arbalète),from Vulgar Latin arbalista, from Late Latin arcuballista "catapult," from Latin arcus "bow" (see arc (n.)) + ballista "machine for throwing projectiles"
---------------------------------------------------------------------
אלום n11 alum SL 59
אלום n11 alum SR 35
אלום n11 alum TS 68
תוספות נידה סב א
על כן נראה כמו שפי' רש''י בשבת שהוא כעין מחפורת צריף שקורין אלו''ם ומין קרקע הוא וכמו גפרית הוא שאינו נשרש בארץ
רשי שבת נ.
חוץ מכלי כסף בגרתקון –
כמין עפר שגדל בחביות של יין וקורין לו אלו"ם והוא עיקר תיקון כלי כסף וגורר אותו שהכסף רך והוא ממחק שהוא אב מלאכה
קיטן 185 שבת נ. צריף
אלום. מלח גבישי המורכב בעיקר מגפרת האשלגן ומגפרת החמרן, ובימי הביניים היו משתמשים בו שימושים רבים.
מחזור ויטרי צד 257 שורה 14 ; סידור רשי 177 סי׳ שס״נ
והני מאני דצביעי וצריפי בצריף שלועזין אלום. בין שחורים. בין ירוקין. בין לבנים. אסורין בפסח. ואפיי חלקים. דאמי אמימר חזינא להו למאני דקונייא דמידייתי. אע״ג דשיעי וכיון דמדייתי ודאי בלעי. והתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי (רופיין) [דופיין] לעולם. [מחזור ויטרי הלכות פסח סימן י״ב]
הני מאני דצביעי [וצריפי] בצרוף אלום [בלע״ז] בין שחורים בין ירוקים, בין לבינים, אסורין בפסח ואפילו חלקים, דאמר אמימר הני מאני דקוניא חזינן דמידייתי אף על גב דשיעי, והתורה העידה על כלי חרס שאיני יוצא מידי דופיו לעולם. [האורה לרש״י סימן פ״ג].
alum, alun from latin alumen, Alaun, possibly because it was used to lighten (lumen) dyes
Apparently the material described by Rashi in Shabbat was made from burning sediments of wine (tartar) is potassium carbonate (alumen faecis) which was used for cleaning solutions
and not potassium sulfate and aluminum sulfate earth described in the Tosephot which is the general meaning of alum used for as a mordant for dyes and for glazing pottery. The alum used for glazing pottery is apparently what the Machzor Vitry is referring to
Mordants are metallic salts used in the dyeing process to enable the dyes to “bite” into the material to be dyed more consistently. They also serve to improve the “fastness” of the color, making it resistant to fading caused by light or washing. In the Medieval period, five basic mordants were known: Alum, Chrome, Copperas, Iron and Tin. Arguably, alum (potassium aluminum sulphate) was widely used throughout the medieval period, as it is commonly used with madder---a relatively common red dye.
Chrome (potassium dichromate does not use any modifiers and shifts a dye’s color toward brown. Iron (ferrous sulphate) was also used to darken or “sadden” a color and does not use a modifier. Copper (copper sulphate); also known in period as copperas, green vitriol, or blue vitriol, needs vinegar as an assistant. Tin (stannous chloride) uses cream of tartar as an assist and tends to shift the dye shade toward yellow (http://caermear.atlantia.sca.org/A&S%20Files/Medieval%20Mordants.pdf)
----------------------------------
אליינא SL 49 aleine n8
נשמה
מחזור ויטרי 150 שורה 2
ונשמה. אליינא. בפירוש (פתרון) לנשמת כל חי
וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ
Aleine, alaine, modern haleine, Atem, breath
From alener (to breathe) latin alhenare
De l’ancien français aleine déverbal de alener
The Machzor Vitri differentiates between Ruach and Neshama, e.g. the Neshama leaves the body when one is sleeping while the Ruach keeps the body muscles functioning
--------------------------------------------------------------------
אלמבר RE 04 almemor n10
ראבי״ה II:325
Table for torah reading from Arabic al-minbar, the pulpit
סוכה נא ב
ובימה של עץ באמצעיתה וחזן הכנסת עומד עליה והסודרין בידו וכיון שהגיע לענות אמן הלה מניף בסודר וכל העם עונין אמן
סוכה נא ב רשי
בימה - כעין אלמימבר"א שלנו
קטן 837
אלמינבר"א almenbre
מונח מיוחד ליהודים, שמוצאו ערבי (אל-מונבר) ונתקיים עד היום אצל יהודי אשכנז, בצורת "אלמימור"
----------------------------------------------------------------
אמונדליץ n14 amondalez רשב"ם 01
שמות כה לג
שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה.
רשב"ם
משקדים כעין שקדים של בליטות בכותלי הגביעים, כעין שעושים כלי כסף מצויירים בליטות כעין כפות או כעין תפוחים שקורין קולייר"ץ בלע"ז -ושוב שמעתי שכן מפרשים בנרבונא אמונדלי"ץ בלע"ז לשון שקדים.
ירמיהו א יא
וַיְהִי דְבַר-יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר, מָה-אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ; וָאֹמַר, מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה.
רשי - מקל שקד" - מנדולי"ר בלע"ז
קיטן 3592
אמינדלייר Amendlier
Gmandelt, amandes, almond shaped
http://www.insecula.com/PhotosNew/00/00/02/26/ME0000022612_3.JPG
אנבורשא n130 enborsa SL 78
מחזור ויטרי 316 שורה 20
פדת
מפיוט ארעא רקדא מהפיוטים שקודם תרגום הדברות
פדת למיקטר במדברא. גנון נהורא לארוסתא. גנון לגו מן גנון. דליהוון צנועין בשביסתא
פדת אנבורשא ב׳. לשון פעל. פדת. לשון ארנקי וסינר
Enborsa from enborser, modern French embourser, from Latin in + bursa, in die Börse stecken
------------------------------------------------
אנגריש n134 engres SL 142
מחזור ויטרי 549 שורה 12 עז
פרקי אבות ה כ
יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר, הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם
עז כנמר. אננריש בלעז. כדאמר בביצה
ביצה כ״ה ע״ב
דאמר ר"ש בן לקיש ג' עזין הן ישראל באומות כלב בחיות תרנגול בעופות
רשי עזים - קשים להנצח אנדרי"ש בלע"ז:
עזי-רוח engrés אינגרי"ש
heftig, frech, hartnäckig, eignwillig, brazen, bold
------------------------------
אנוי"י רשב"ם 11 enui n138
שמות ז יח
וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת וּבָאַשׁ הַיְאֹר וְנִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר
שמות ז יח רשב"ם
ונלאו כבר פירשתיו בפרשת לוט. שכל ונלאו כפל לשון של לא יכלו אנויי בלע"ז
בראשית יט יא
וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח.
בראשית יט יא רשב"ם
וילאו - פירושו לא יכלו עוד למצוא הפתח. לא בקשו הפתח.
וכן: ונלאו מצרים לשתות מים מן היאור, לא יכלו לשתות, מאחר שהיה הדם.
שמות ז יח
וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר תָּמוּת, וּבָאַשׁ הַיְאֹר; וְנִלְאוּ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר.
וכן מוכיח לבסוף ולא יכלו לשתות ממימי היאור.
שמות ז כא
וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר מֵתָה, וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר, וְלֹא-יָכְלוּ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר; וַיְהִי הַדָּם, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
ובכמה מקומות לשון נלאו מכופל כמו [נלאיתי] כלכל לא אוכל.
ירמיהו כ ט
וְאָמַרְתִּי לֹא-אֶזְכְּרֶנּוּ, וְלֹא-אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמוֹ, וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת, עָצֻר בְּעַצְמֹתָי; וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל, וְלֹא אוּכָל.
וכן: 'והיה כי נראה כי נלאה מואב אל הבמות ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל'.
ישעיהו טז יב
וְהָיָה כִי נִרְאָה כִּי נִלְאָה מוֹאָב עַל הַבָּמָה וּבָא אֶל מִקְדָּשׁוֹ לְהִתְפַּלֵּל וְלֹא יוּכָל.
וכן: 'הנסה דבר אליך תלאה ועצור במילין מי יוכל
איוב ד ב
הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָל
כלומר: בשביל שנסה אותך הקב"ה ביסורים אתה נלאה. כלומר, אין אתה יכול להיות שותק, וחשבת בלבך ואמרת 'ועצור במילין מי יוכל'.
מהערות של א.מ. גלנצר בניגוד לתרגם של enui - קושי
פירוש הלעז הוא: עייפות, טורח. אותו לעז ברש"י ברכות לב, א ד"ה שהחלהו
שמות לב יא
וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה יְהוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה.
ברכות לב א
ויחל משה את פני ה' .אמר רבי אלעזר מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שהחלהו
ברכות לב א רשי
שהחלהו - הפציר בו אנויי"ר בלע"ז
קיטן 28
שהחלהו - הפציר בו אנויי"ר להטריד, "לנדנד" anuier ( ( enuier
enui ennui probably from the verb enuier, Ermüdung, fatigue, exhaust
12th cent ne vous doit anuier
---------------------------
אנילי“ש TS 02 anelli n16
ברכות לח א
כל שהאור תחתיו חייב בחלה ומברכין עליו המוציא אבל אנילי"ש אין מברכין עליו המוציא דלא הוי אלא גובלא בעלמא ומיהו אם קבע סעודתיה עלייהו כמו בפורים מברך המוציא
But one does not make the blessing on anelli which are just masses of dough
Anelli are small, thin rings of pasta. They are generally used for soups and pasta salads.
rings provenç. anel anneau
"Uncooked anellini pasta" by Topquark22 - Own work. Licensed under Attribution via Wikimedia Commons -
----------------------------------------------------------------------------
אנפליז SL 112 enflez n133
סוכה לו ב
ת"ש אתרוג תפוח סרוח כבוש שלוק כושי לבן ומנומר פסול....ולא קשיא הא דתפח אע"ג דלא סרח הא דסרח אע"ג דלא תפח
סוכה לו ב רשי
לא תפוח אע"ג דלא סרח סרח אע"ג דלא תפח - תפח אינפל"ה בלע"ז כגון שנפלו גשמים בתלוש ותפח סרח נרקב ל"א תפח נרקב סרח ריחו רע מחמת תולעים שאכלוהו
מחזור ויטרי 432 שורה 9 תפוח
פרוש תפוח. אנפליץ. כגון שנפלו עליו גשמים בחלוש ותפח. כמו נורות נפוחים. סרוח. נרקב.
קיטן 185
enfler אינפלי"ר להתנפח
Enflez, enflé, angeschwollen from enfler from Latin inflare, swollen
מדרש רבה, ויקרא, פרק ה סעיף ג
אמר רב אייבו: מפני מה משביעין האדם בספר תורה ומביאין לפניו נודות נפוחים?
לומר אתמול היה הנוד הזה מלא גידים ועצמות ועכשיו הוא רק מכלן. כך המשביע לחבירו לשקר סוף שיצא ריקם מכל ממונו.
--------------------------------------------------------
אנפשייר TS 83 enpeser n135
אנפשייר n135 SL55 enpsier
מועד קטן י ב
רבא שרא לכסכוסי קירמי. מאי טעמא? מעשה הדיוט הוא.
רשי
לכסכוסי - גיהוץ שקורין קובילו"ר
תוספות
רשי
לכסכוסי - גיהוץ שקורין קובילו"ר
תוספות
כסכוסי. פי' בקונטרס אנפשיי"ר בלע"ז* ויש מפרשים ליקיי"ר ולשון כסכוס משמע כן כדאי' פרק תולין (שבת דף קמא. ושם) מכסכסו מבפנים ואין מכסכסו מבחוץ גבי טיט
empeser putting in starch
Old French empoise (“weight”), from Latin impensa
ppears in French Language academy site as: Fin xi es. enpeser (Raschi Gl., p. 46 ds T.-L.); ca 1260
קטן 1036 קובילו"ר
cuveler - to wash something in a tub (cuve)
קיטן 1037 אינפישי"ר לעמלן
enpenser
*This word appears in one ms of Rashi instead of cuveler and is found in the Tosephot and Rif.
שבת קמא א
רב כהנא טיט שע"ג בגדו מכסכסו מבפנים ואין מכסכסו מבחוץ
רשי שבת קמא א
כסכוס דמי למכבס
רשי שבת קמא א
כסכוס דמי למכבס
מחזור ויטרי אנפשייר, אנפזיר 245 שורה 11; 262 שורה 18-19
הילכות אבלות
דאמר מר גיחוץ שלנו ככיבוס שלהם
גיחוץ. אנפשייר . ליק״ר
הלכות פסח
כז. דין אנשזיר בי.
וכסכוסי קירמי שעושות הנשים בפסה. שקורן אנפשייר. התיר הרב. לפי שראה
שנותנות הקמח לתוך הרותחין. והריתוח אינו מניח הקמח להחמיץ מידי
דאמר מר גיחוץ שלנו ככיבוס שלהם
גיחוץ. אנפשייר . ליק״ר
הלכות פסח
כז. דין אנשזיר בי.
וכסכוסי קירמי שעושות הנשים בפסה. שקורן אנפשייר. התיר הרב. לפי שראה
שנותנות הקמח לתוך הרותחין. והריתוח אינו מניח הקמח להחמיץ מידי
From the Latin impiciare
-----------------------------------------------------------
אנקוויירש SL 131 encusere n132
מחזור ויטרי 526 שורה 24 קטיגור
פרקי אבות ד יא
וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ קַטֵּיגוֹר אֶחָד.
קטיגור. אנקוויירש בלעז
χατήγορος
Ankläger, accuser, prosecutor, encuseres from from Latin incusator
Old French acuser, from Latin accūsō (“to call to account, accuse”), from ad (“to”) + causa (“cause, lawsuit, reason”). Akin to cause
-----------------------------------
אספיק n24 espic SR 19
מחזור ויטרי 45 שורה 17
שבולת נרד -סם אחד ודומה לבית יד של שבולת וגם בלעז קורין לו אשפיק
שבולת
spike ähre
נרד
Latin nardus, Narde, Nardenähre, spikenard, nard
espic, spic, aspic, Spieke, Lavendel from latin spicus for spica, spike
spic - Autre nom de la lavande aspic
Another name for lavender spikes
-------------------------------
אפיא SL 06 apje n18
אפייא SR 06 apje n18
סידור רשי אפייא ע׳ 59 סי׳ קכ״א ע׳ 186 סי׳ שפייג
ומביאין לפניו קערה ובה שלש מצות וירקות שאינם מרים,כגון חסא=כפני או איגרא=הגא כרפסא=אפיך או צרופיילא או כוסברתא=איילנדרא או קפלוטות=פורש
אבל ירקות מוכחינן בגמרא שאין דרכו כשלקות אלא חיין, כגון חזרת ועולשין = אפייא צדפוייל בלע״ז,
בלע״ז. (בס׳ הסדרים אפיא צדפלא)
ראבי"ה אפיא II:157
ונוטלין כזית מן שאר ירקות, אפי״א או צורפיי׳ל ,
קטן 829 אפי״א
מחזור ויטרי
אפיא 40,13; אייקא 279,2 אייפא 284,6 אפייא 625,25; אק"א 626,23
ומביאין לפניו קערה ובה ג׳ מצות וירקות שאינם מרים
כגון חמא = רְַפְנְא או גרגירא = אירוגאי או כרפסא= אייפא או צרפוייל או כוסברתא= איינלדרא או קפליטות= פוֹרֵַיבְש.
apje ap’e, aipe aiche
apium,Apium graveolen,תapje
Ache latin apium, Sellerie, Eppich, celery
---------------------------
אפיקה n3 afiche SL 40
משנה שבת פרק ו ג
לא תצא אשה במחט הנקובה, ולא בטבעת שיש עליה חותם, ולא בכליאר, ולא בכובלת, ולא בצלוחית של פליטון
שבת סב א
מאי כוליאר א"ר מכבנתא
רשי שבת סב א
מכבנתא - נושקא"ה שמכבנת וקושרת מפתחי החלוק
קיטן 249, 213
Nosche סיכה מכבנה סיכה שסוגרת את הבגד בצווארון
מחזור ויטרי 132 שורה 13
אבל אם תקועה הנושקא בשלשלת כסף או זהב שיש תכשיטות עליה מותר או אם יש מחט באותה נושקא שסוגרת בה מפתחי מלבושה סביב צוארה מותר. והוי כמו אפיקא בלעז. שהיא תכשיט.
נושקא
afficher, affigere, affiché, affixus, buckle, clasp, Schnalle, Spange
from afficher = ad + figicare
Afflix - From Old French affixer or Medieval Latin affixare, frequentative of Latin affigere (past participle affixus), from ad- + figere.
נושקא n64 nusca 35 RE
ראבי״ה I: 305
רטו. לא תצא אשה במחט הנקובה ולא בטבעת שיש עליה חותם ולא בכוליאר, היינו מכבנתא, פירוש נושקא בלע׳ז
nusca, Schnalle, Spange
nosca, nusca Italian
http://www.medieval-fightclub.com/product_images/e/277/cloakpin_side_curls-1__27871_zoom.jpg
אצטוו''ש TS 69 entortil n137
נדה סא ב תוספות
ופירוש נוז היינו שזור כדאיתא במשניות (כלאים פ"ט מ"ח) נוז נלוז ומליז הוא לאביו שבשמים אצטוו"ש (צ"ל אנטר״ש) הוא בלע"ז לשון עקש ופתלתול (דברים לב)
כלאים פ''ט מ''ח
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, נָלוֹז וּמֵלִּיז הוּא אֶת אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָלָיו:
דברים לב ה
שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל
דברים לב ה רשי
ופתלתול" - אנטורט"לייש כפתיל הזה שגודלין אותו ומקיפין אותו סביבות הגדיל
קיטן 2358 אינטורטיליי"ץ
entortiliez twisted
entortiller - from a Vulgar Latin root *intortiliāre, from Latin tortilis (“twisted, coiled”).
----------------------
ארב״א פלקיר"א SR 17 erbe
policaire n139
ארבא פלקיידא SL 95 erbe feichiere n139 סידור רשי ע׳ 114 סי׳ רל״ה שוצרי
אמר רב יהודה הני שוושי ושווצרי מסככין בהו,
פירוש ירקות הן, שווצרי
ארב״א פלקיר״א, והוא שעליו רחבים
וגדלין ביערים מסככין בהן, שאינו מאכל
אדם לקבל טומאה
קטן 766
אירב"א
פוליקייר"א פרעושית
erbe polikeire
erbe policaire; Pulicaria desertorum DC
erbe felchiere, herbe fougere, Farnkraut, ferns,
bracken, latin herba filicaria
Pulicaria desertorum |
Fern |
http://luxe.campagne.free.fr/images/pied-fougere.jpg
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ארישטא SL 163 areste
n23
מחזור ויטרי
747 שורה 18 נעורת
איניצי פשתן
From old German riste rista riste
reiste. Flachses, Flachsbündel, Flax
קיטן 164 נעורת ארישטיש
arestes
RÎSTE büschel
gebrochenen flachses, so viel man auf einmal mit beiden händen durch die hechel
gezogen
Hard fiber parts of the flax after
the fibers used for making linen are removed.
The material which remains was considered waste. In later times, the fibers were termed oakum and used for caulking ships.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ארמילש
SL 171 animella it n17
מחזור ויטרי 754 שורה 10 הרת
וגם יש במעי הבהמה תשעה מקומות אחרים שהבודק בהן
אם עולה להם סירכא מן הריאה.
והן שמנונית החזה. ושמנונית הלב. וטרפשא דכבדא. וגרגרת.
ושמנוניהא. דגרגרת.וקנה הלב. ושמנונית שבסימפון שבין שתי אומות שקורה הקצבים קורטיוונא חרת. שקורין ארמילש בלעז
וגם מתחלק מקום עשירי שבא מטרפש דליבא. הרי אילו עשרה מקומות שבודק בהן הטבח
Italian animella, animelle, sweetbread, Kalbsmilch, thymus
Sweetbreads or animelle can refer
to a number of fatty tissues. Here it is probably thymus.
-------------------------------------------------------------------------------------------------מחזור ויטרי 315 שורות 17, 29 ארצון דשילה = אשקא דיוספק
מחזור ויטרי פרוש לפיוט ארעה רקרא
שמות כד ז תרגום
וּנְסֵיב
סִפְרָא דִּקְיָמָא, וּקְרָא קֳדָם עַמָּא; וַאֲמַרוּ, כֹּל דְּמַלֵּיל יְיָ נַעֲבֵיד
וּנְקַבֵּיל
ארעא רקדא
נעביד ונקביל. משתעיין בתריה דלא לפקפק. ומתפרשין
קדם חתנא וחדי. וכלתא תידוץ בדיוספק:
נעשה ונשמע, מספרים לפניו במלאכה שהזקיקם למירפק
בה: לפקפק. להרהר: ומתפרשין וכו'. וישב משה את דברי העם אל ה': וכלתא. זו התורה: דיוספק.
מרכבת נשים לנוי ויופי:
בדיוספק כמו אשקא דיוספק חרוב ביתר. במסכת גיטין
פרק הנזיקין. שנבואה בלעז=מרכבת הנשים לנוי ויופי.
ואני שמעתי
אוכף. והלעז אשקא. ארצון דשילא
למטרונא שהייתה על דיוספק שלה. הגיעה לשלוליתו של
נהר החזיקה בתפוס ארצון בלעז. כאשר שנינו האוכף
ותפוס שלה טמא מרכב
arçun, arçon from latin arcia,
Sattelbogen, part of a saddle which supports the seat, arçon de selle
קיטן 3190 תפוס של סרגא
ויקרא
טו ט
וְכָל-הַמֶּרְכָּב, אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו הַזָּב--יִטְמָא.
רשי ויקרא טו ט
וכל המרכב" - אע"פ שלא ישב עליו כגון התפוס
של סרגא שקורין ארצו"ן טמא משום מרכב והאוכף שקורין אליו"ש ( (alwes טמא
טומאת מושב
קיטן 521 תפוסערובין 27 א
האוכף טמא מושב והתפוס טמא מרכב
רשי ערובין 27 א
תפוס - דאוכף ארצו"ן בלעז שכשרוכב תופס באותו
עץ שנקרא ארצו"ן ולהכי מטמא משום מרכב:
קשת-האוכף אחד משני החלקים המקבילים המהווים את שלד האוכף
בכתב יד יש רק ארצו"ן אחד ברשי
sidesaddle or sambue 14th cent. |
-------------------------------------------------------------------------------------------------
אשאוריץ SL117 aseürez n26
מחזור ויטרי
469 שורה 25 מיואשפרקי אבות א ז
נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר, הַרְחֵק מִשָּׁכֵן
רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת
אל תהי מיואש. אשאוריץ בלעז
(may mean: don’t think you can be safe from
the evil friend’s fate when things go bad)
aseürer, assurer from Latin assecurare
assure, secure, sicher
assurer - De l'ancien français
asseürer, du bas latin assecurare, de securus
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אשטנצלא SL 82 estancele n156
מחזור ויטרי 324 שורה 17 גץ
דיברא תניינא
בשביבי נוגה נצצין כמו גץ
קיטן 1411
בבא קמא סב ב גץ
ניצוץ estencele
אישטינציל"א
קיטן 1510 בבא מציעא מז א ניצוצות
estenceles
אישטינצילי"ש ניצוצור
קיטן 1620 בבא בתרא כו א
estencele אישטינציל"א ניצוץ
estancele, estencele, estinecette, étincelle from Latin stincilla,
scintilla
Du latin scintilla, notez la métathèse,
peut-être sous l’influence de étoile, des groupes consonantiques : (xi e
siècle) estencele, (xiii e siècle) estincele. La chute du /s/ en français est
le fait des dialectes picards et du nord-est de la France et s’est généralisée.
Funke, spark, from Latin scintilla "particle of fire, spark,
glittering speck”
------------------------------------------------------------------------------------
אשלויישייר RE 07 eslocher
n150
ראבי״ה I:380
מי שנפרקה
ידו או רגלו לא יטרפם כצונן אבל רוחץ כדרכו ואם נתרפא נתרפא, והכי הילכתא. פירוש [נפרקה]" אשלויישיי״ר".
קטן
484
שבת קמז א
נפרקה אישלוישייד"א esloisiede שמוטה מדובר ביד או ברגל שנקעה, דהיינו שעצמה יצאה
מפרקה.
שבת משנה כב ו
מִי שֶׁנִּפְרְקָה יָדוֹ וְרַגְלוֹ, לֹא יִטְרְפֵם
בְּצוֹנֵן, אֲבָל רוֹחֵץ הוּא כְדַרְכּוֹ, וְאִם נִתְרַפָּא נִתְרַפָּא:
רשי שבת
קמז א
נפרקה - אלויישי"ר בלעז שיצא העצם מפרק שלו:
רשי שבת קמח א
אשניא ליה ידיה - נשתנית ידו ממקומה אשולשיינ"ר
(אישלוישיי"ר: לשמוט בלע"ז)
רש״י שברי״ף : דלויינו"ר = דשלושיי״ר dislocer. מרפא לשון: elocher
Verrenken, disloquer, dislocated, Du latin dislocare (« déplacer ») composé de dis-
et loca
-----------------------------------------------------------------
ראבי״ה I:297
רבי מתיר לקרוע בית הצוואר כשתפור מעט שקורין אשפויינטר שחיברו האומן.
Baste, stiched
------------------------------------------------------------------------
אשפומצא SL 140 esponge
n154 ------------------------------------------------------------------------
מחזור ויטרי 547 שורה 7 ספוג
ספוג, אשפונצא בלעז. והוא בולע ומוצץ את המים. כשנותנין אותו במלא ספל
מים
éponge from
Latin spongia, Gr. σπογγια
ספוג is from the Greek, Schwamm, sponge
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
אשפינלא SL 37 espingle n153
מחזור ויטרי 131 שורה 28 סעיף לב
- דין תכשיטין אשה 140 שורה 24
או אשפינלא בלעז היינו מחט שאינה נקובה שראשה אחד
עב וסוגרת מפתחי צוואר או בצעיף.
ומחט נקובה מותר לטלטל לטול בה הקוץ מרגלו ואע״פ דחביל בשבת דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה .
ואם ניטלה חררה חור שלה או עוקצה אסור לטלטלה כאבן. אבל לסנור חלוקו סביב צווארו או אשה לקשור צעיפה אפילו נקובה אסור
לצאת בה ברשות הרבים כי אם אותה שראשה עב כעין אשפינלא שהיא תכשיט
שבת נב ב נז ב
קמו רשי
אלא לענין שבת - לענין הוצאת שבת יש חילוק בין נקובה
לשאינו נקובה דנקובה קתני חייב חטאת ובשאינה נקובה כגון אישפיגל"א שהיא תכשיט
קתני אינו חייב חטאת בפרק במה אשה (דף נז:)
(אישפינגל"א: סיכה "שאינה נקובה",
בניגוד למחט רגילה שהיא נקובה(
épinge from Latin spinula , Stecknadel, Busennadel
Tuchnadil, decorative pin
-----------------------------------------------------------------------------------------------------
אשפיק SL 19 espic n152
מחזור ויטרי 45 שורה 17
מר כמשמעו. מירא בלעז myrrh
שבולת נרד. סם אחד הוא ודומה לבית יד של שבולת. וגם בלעז קורין לו אשפיק:
קיטן
2381 אישפי"ג espig
The Hebrew name Shibollet Nard sheaf of Latin nardus, Greek νάρδος lavender
The use of espic, spic, aspic is
from the latin spica, spike combined as
spikenard
היוונים קראו לצמח "נרדוס" על שם העיר
הצפון סורית נהרדעא הנמצאת על גדות תעלה בין הפרת לחידקל (מיקומה הארכאולוגי לא ידוע).
מין דומה לאזוביון הצומח בדרום מזרח אסיה, שימש כצמח רפואי להכנת שיקויים ומשחות, ובשפות
המקומיות נקרא "שיבולת נרד".
----------------------------------------------------------------------------------------------------------
אשפרא SL 160 aspre n25
מחזור ויטרי 741 שורה 25
סכין עולה ויורד. ודמיא לסאסאה. זקן שיבולת. אשפרא.
כשירה לשחוט בה, לכההחלה.
âpre from the latin asper, rau, uneben, rough, uneven
12th cent Du latin asper par l'intermédiaire de
l'italien aspro.
per aspera ad astra A rough road leads to the stars
http://www.raimondo.it/img/ad-astra-per-aspera.jpg