מחזור ויטרי ג' כרכים / הרב אריה גולדשמידט
מהדורה חדשה של מחזור ויטרי ב-3 כרכים בעריכת הרב
אריה גולדשמידט ובהוצאת "מכון אוצר הפוסקים" המבוססת על כתבי יד נוספים שלא
היו לפני המוציא לאור הראשון, ונחשבים מדויקים יותר. בתוספת הארות והערות שינויי נוסחאות
ומראי מקומות.
2011
This definitive work on the Machzor Vitri doesn't need any recommendation from me. It is not only includes manuscripts which were not available in the previous work by S. Hurwitz (Nurenberg, 1923; which used only the London ms which is probably the least reliable) but the footnotes concisely and informatively summarize the other siddurim from the Bet Medrish of Rashi and often explain the descrepancies with what is found in modern siddurim. Indeed, Rav Goldsmidt has set a new standard for books from the time of the Rishonim. There is no attempt to explain the glosses from foreign languages. This is not a big problem as most of the glosses in the Machzor Vitri were listed by Schlessinger (Die altfranzösischen Wörter im Machsor Vitry 1899 Mainz Gustav Schlessinger ). However, Schlessinger did the glosses for the London manuscript. Piyutim which appear only in Goldsmidt's books have no explaination, in particular ארעא רקדא , a piyut before the torah reading on Shavuot. I attempted to explain the terms but I have not found a way to verify them so I have not included them in my main glossary of the foreign glosses in the Rishonim.
http://shituf.piyut.org.il/story/5423
פיוט ארעא
רקדא
ארעא רקדא שמיא זמרו כד אריס קיריס לברתיה דיעקב במיפקה
לחירו:
באצבעתא יהב לה. חמש עיזקן דנהירו. ועל כל עיזקא ועיזקא
חמש טבעין דבהירו: גבילן בצדקא חתימן בדינא. נקישן בחסדא טביעו בחיסנא:
דהב אובריזא. אינון עזקיא דאחסנא. חמש ספרי דאורייתא. מוהרא דמטרונא:
לשון אחר זהב המזוקק וטוב ביותר ובלע"ז למיין
lamina d'oro
זהב טהור. טבעות הירושה. התורה שנקראת ירושה.
הוא יהב בידא. עשר יקינטייא. מוהרא קדמאה דחביבייא:
יקינטייא. מרגליות: והן עשרת הדברות. מוהר ראשון של דברי חיבה וריצוי:
יקינתא - אבן טוב יגונצא jacinth
חטף לארוסתיה מבין בתרייא בחיזוון. כדארתיק על תרעא. והות דמכא בתוון:
טען יתה. על גבי נשרין. ואוכל יתה סילווא באורתא. ומנא בצפרין:
ימא בזע לה. גנון בסיני קטר לה בזיהורין. מלאכיא שושבינין. ומשה בר גנון בפנטירין:
כליל מלכו ברישא. ועל ידהא שירין. עגילין באוזנהא. וקדשיה טבע אנחירין:
לבושא דריקמא. מסאֲנָא דססגורין מציירין. לבוש שזיר ותיכלא. הות פרזומא בשופרא:
מביתא דאבוה. כד עלת למיפק. אעלת לארוסתיה תרעין דקסמרין בעיבדתיה למירפק:
נעביד ונקביל. משתעיין בתריה דלא לפקפק. ומתפרשין קדם חתנא וחדי. וכלתא תידוץ בדיוספק:
סלים אתקבע לה. דתיסק לגנונא. מצורתא דאבוה. לכורסייה דחתנא:
mégue, whey Gaélic meag, petit lait פסולת חלב
ע' סנהדרין צנועין כבתולות: לשננא. ושננתם לבניך: כמכא. מאכל: דחלבא על דובשנא. סדר מערכות ישראל בהר סיני. ע' זקנים. שערותיהן לבנות כחלב. ואחריהם בחורים קוראם דבש. ואחריהם נשים. לאתלבנא. הנשים על שמעוטפות לבן:
פדת למיקטר
במדברא. גנון נהורא לארוסתא. גנון לגו מן גנון. דליהוון צנועין בשביסתא:
לשון ארנקי וסינר:
הכניסה צרור כסף בארנקי שלה. תרומת הכסף והזהב למנורה: חופה לתוך חופה. דהיינו
פרכת בין קדש לקדש הקדשים: שביסתא שקורין קו"פא coiffe
צוואה
למידמוך. ביני תרי ביזיתא. וקצוותא דרססן תלייא אפותא:
צוואה למידמוך הוא ישן ושוכב בין שני שדיה לעשות
צוות לארוסתו לשכון קרוב לה להתעלס באוהביןצוואת אשואלין
lat solacium solazשולץ Shlessinger
soulas קיטן 1091solace קיטן 3
noun "comfort
in grief, consolation," late 13c., from Old French solaz "pleasure,
entertainment, enjoyment; solace, comfort,", from Latin solacium "a soothing, assuaging; comfort,
consolation from solatus, past participle of
solari to console, soothe,"
verb
"comfort, console in grief," late 13c.;,"
from Old French solacier "comfort, console" (often with a sexual
connotation) and directly from Medieval Latin
solatiare "give solace, console"
צוואה לשון צוותא. להיות
יושב ושוכן בין שני בדי ארון ולשרות שם שכינתו לצצות לארוסתו:
קמטה כתמרא.
כאתכלין תדיא ריחא דנחירא כריחא דחיזורייא:
זאת קומתך וכו'. מה תמר
זה אינו מתפצל אילך ואילך וכו' כך ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים:
שדיך לאשכולות. וכו'. וריח אפך כתפוחים. כנסת ישראל נמשלה לתפוח וכו'. ריחו נודף
מכל פירות כך ישראל ערבו לפני המקום מכל אומה"ע. (חזרד Malus coronaria התרגום של "כפתור ופרח" שמות כה לג חַזּוּר וְשׁוֹשָׁן)
ואף בלעוזות שבמקומינו לעז כפתור בלעז תפוח botons בונטונ''ש
bouton wild strawberry קיטן 1954 bouton button
תוספות bouton ברכות מ א
( old High German ertberi, erdbeere; Woodland Strawberry; Fragaria
vesca; it looks like a button)
Illustration Fragaria vesca Licensed under Public Domain
via Wikimedia Commons -
רישא
ככרמלא. קליעתא כארגוונייא. צווארה שעיע כעמוד דשן דפילייא:
שררא לאגנא דסיהרא. מעהא כגון ערימת חיטין. מקפא שושנין חניטין:
שררא לאדרא דזיתא ואדרא בלשון מדרש עביט מייט בלעז
ושררא צח ומלובן אפיקליד (בלעז(
הגוף התחתון חלק אצל נשים כקיר שכסיהו טיט
Matula is latin for chamber pot.
Placardé not known what it meant in
the 13th century; maybe a wall plastered over
שררך אגן הסהר גרוש אליין קלירש דואוה בלעז
oeils אליין eyes
clairesקלירשclear
grosגרושlarge
grous
d'iave דואוהof water
Iaue
כתרין בריכן דחשבון קשיטין
שתי ברכות שיש בחשבון קשות ומושרות ומגיד הכתוב ומשוה להנה מאורות של שתי עיניהדרייטא איגאראורה אנין בורניי
droiteדרייטא straight
aiguaאיגאראורה pools
aient אנין which have
bornes בורנייboundries
מתחמטין
אישגונטיר esgontir entreteilier קיטן 219
שבת נד ב ולא ברצועה שברגלו דעבדי ליה לגיזרא
רשי לגיזרא - להתנקש זו בזו (רגל ברגל) אנטורטלייר"י (אינטריטייליי"ר) בלעז
בהמה שפסיעותיה קצרים ומכה רגליה זה בזה עושין לה כמין טבעת של עקלים או רצועות עבות וקושרין אותה למעלה מפרסות הרגל מקום שמנקשין זו בזו:
ופיוט חנניה מישאל ועזריה
(או פיוט "אמין שיתין"):
חנניה מישאל ועזריה אודעו שמיה דקודשא בריך הוא לעיני
כל חייא/ כד טעין להון ננסא והכדין אמר להון. אִיתו כרועו לצלמאי לולבי דתמר. אמר להון ננסא. אִיתבוננו מה דעבדית לכון עד דאתון ארמאִית צדיא בגו ביה גנוני דקיריס דידכון.
אִית לַן פַּטְרוֹן שְׁמֵיה לֹא יָנוּם צָווְחוּ תְּלָתֵיהוֹן
באבונן דלעיל ביה רחצונן אמר חנניה/ ביה אנן רחיצין מן טליותן אמר מישאל/ בנורא אנן יקדין וביה לא כפרין אמר עזריה:
אנן לא כפרין בלא יהוי לך צווחו תלתיהון
גרמין אתון גרמיכון למיקד אָמַר לְהוֹן נַנָסָא / גופיכון יתעבד קטם בגו אתון נורא/ גבורה ודינמיט אם אִית באלהכון הוא ישיזיבכון מן ידי:
אִית לַן פַּטְרוֹן שְׁמֵיה לֹא יָנוּם צָווְחוּ תְּלָתֵיהוֹן
דחלתא דצילמא לית היא בליבן אמר חנניה/ דע דפטרונן תאורון יתך אמר מישאל / דמות דצילמך לית אנן פלחין אמר עזריה:
אנן לא כפרין בלא יהוי לך צווחו תלתיהון
היך כפריתון בי דלא למכרוע לצלמי אָמַר לְהוֹן נַנָסָא / האידנא אתון כרעין קדם אנדרטי ואי לא יקדין. האִית לכון למידרע? דאתון כרעין דלא בטיבותכון
אִית לַן פַּטְרוֹן שְׁמֵיה לֹא יָנוּם צָווְחוּ תְּלָתֵיהוֹן
ומה אנן אמרין לאלהא דשמיא אמר חנניה / והוא גלי עמיקא ומסתרתא אמר מישאל / ועימיה שריה נהורא וחשוכא ליה גליא אמר עזריה.
אנן לא כפרין בלא יהוי לך צווחו תלתיהון
זריק אֲנָא יתכון לגו אתון נורא מכפתין / אָמַר לְהוֹן נַנָסָא. זעיף אֲנָא עליכון על דאתון מרדון עלי ועל צילמי. זמן דתשמעון קל קרנא משרוקיתא ממללא כרועו קדם צילמי.
אִית לַן פַּטְרוֹן שְׁמֵיה לֹא יָנוּם צָווְחוּ תְּלָתֵיהוֹן
חי וקיים הוא פטרון דידן אמר חנניה / חבל על בנין דכפרין באבוהון אמר מישאל / חס לן דניכפור בנעשה ונשמע אמר עזריה:
חבל על בנין שמורדין דומאי""שdamage
אנן לא כפרין בלא יהוי לך צווחו תלתיהון
טבחית ונסכית גוזלייא דציון אָמַר לְהוֹן נַנָסָא / טאיסנא ונהימנא כאריא בגו ביה גנוני דקיריס דידכון. טליקית רישי מיניקיכון ולא פריק יתכון:
אִית לַן פַּטְרוֹן שְׁמֵיה לֹא יָנוּם צָווְחוּ תְּלָתֵיהוֹן
ייתי ווי עלך ננסא מה את מחסד. אמר חנניה / יאי את למילף מן פרעה רשיעא דקודמוי מינך אמר מישאל / יחיד הוא אלהנא דתיירון יתן אמר עזריה:
אנן לא כפרין בלא יהוי לך צווחו תלתיהון
כולא אֲנָא ממללא עליכון לחירן . אָמַר לְהוֹן נַנָסָא. כל סנקלטין קודין וכרעין קדם אינדרטי ואיניש לא מריד. כדאתון דרמית רוחכון דלא בעיתון למכרע לצלמי:
דרמית רוחכון - כמו רמות רוחא הוא דנקט לה
כמו רמות רוחא בה ננקט לה אישטרורדיזון estordison
c.1300,
astonien, from Old French estoner "to stun, daze, deafen, astound,"
from Vulgar
Latin *extonare, from Latin ex- "out" + tonare "to thunder"
so, literally "to leave someone thunderstruck."
astonishment קיטן 3001
אישטורדישו"ן
No wonder
is thogh that she were astoned [Chaucer, "Clerk's Tale["
[
אִית לַן פַּטְרוֹן שְׁמֵיה לֹא יָנוּם צָווְחוּ
תְּלָתֵיהוֹן לית אנן משגיחין על צילמך אמר חנניה / לית לן חולק באלהא דבר איניש שפכיה אמר מישאל / לזה אלי דזמרינן בימא ואנחנא ? דיליה אמר עזריה:
אנן לא כפרין בלא יהוי לך צווחו תלתיהון:
לר'
מאיר שליח צבור:
מישך שדרך ועבד נגו אָמַר לְהוֹן נַנָסָא / מדאורייתא
דמשה אסתכלו והגו. מבדריתו ופלחיתו סמיי ולא סגו: אִית לַן פַּטְרוֹן שְׁמֵיה לֹא יָנוּם צָווְחוּ תְּלָתֵיהוֹן
נחנא נהירין זהירין בקיימי אמר חנניה / נטורי פום מלכא במומי אמר מישאל / ניתיב גולגלי ארנוני וזימי אמר עזריה.
אנן לא כפרין בלא יהוי לך צווחו תלתיהון
ספקתון בארעכון טפוסי דמשתמודעין מיהודאי. אָמַר לְהוֹן נַנָסָא / סמניו צייריתון בכתלי כשדאי. סבריתון הכא למיעבד צלמי הצדאי:
סמניו צייריתון בכותלי כשדאי
אשפיצא שנוקבים בהן סמינין ולוקחין טפוס של ע"ז אולה בלאז, ועושין לכם בששר בסיקרא מיצא בלע"ז
אשפיצא espèce sort
moule אולה mold
miche מיצא ??
ירמיהו כב יד: האומר, אבנה-לי בית מידות, ועלייות, מרווחים; וקרע לו, חלוניי, וספון בארז, ומשוח בששר
(miche
is a loaf like in a loaf of bread; in Jeremie shashar is translated as
rouge while Rashi translates it as
sinople or green)
אִית לַן פַּטְרוֹן שְׁמֵיה לֹא יָנוּם צָווְחוּ
תְּלָתֵיהוֹן על דנא להתבותך לית אנן חשחין אמר חנניה / עילאה יכיל לשיזבותנא מן ידך ומאתון שחין אמר מישאל / עיבד או לא עביד על שמיה נתרמי פשחין אמר עזריה:
אנן לא כפרין בלא יהוי לך צווחו תלתיהון
פסקי ורגושי אסגיתו לצדו ותכו. אָמַר לְהוֹן נַנָסָא / פריסנא לכון וילון פטקי שקולו וכתובו. פיקודיי למיטר לתלתין יומין חובו:
פסקי ורגושי אסגיתו לצדו ותכו.
פסיקייא גצדינישא
soutenir soutenu
פסקי ורגושי. פסקים ורגשות של הבל הרביתם לשממה ועל לא דבר
יחזקאל טז:כה אֶל כָּל רֹאשׁ דֶּרֶךְ בָּנִית רָמָתֵךְ וַתְּתַעֲבִי אֶת יָפְיֵךְ וַתְּפַשְּׂקִי אֶת רַגְלַיִךְ לְכָל עוֹבֵר וַתַּרְבִּי אֶת תזנתך [תַּזְנוּתָיִךְ[
רשי ותפשקי את רגליך"
"לפי שדימה אותה לזונה דבר בלשון תשמיש שיש פיסוק הרגלים איאקיישמ"ש בלע"ז
קטן 3796 ופישקת chevauchere achalveisas
à califourchon אקלבייש"ש
אִית לַן פַּטְרוֹן שְׁמֵיה לֹא יָנוּם צָווְחוּ תְּלָתֵיהוֹן
זכור את יום וכו'. ופיוט ארעא ורקיעא.
ארקא ורקיעא ודבהון ושב ימי / אדרע גבורתיה שכללא בשית
יומי:
בעיר ורחיש וציפר וכל נשמי / בריתי ואתקניתי לחוד בעשרה
פתגמי:
גמירא דכולא שבתא אתרעיתי ואצטוויתי לקמאי / גזירתיה
והילכתיה לאלפא לרחומיי:
דליקלעון בנייח שרכא צייתי פתגמי / דתא לקיימא ולשיעורי
גרמידי תחומיי:
הייא ואשור לזרוזי
בתפנוקי מיכלי / הליוסטין ובארג כוורי ולפדא ואנמולי:
חיליוסזון מלובן ועב ולעזו חיישיל
תוספות
מנחות פז א: הליסטיון. יין ענבים שנתמתקו בשמש כדמוכח בגמ' דמוקי לה בחוליא דשמשא
ומיהו לא כמו שפי' בקונט' שתולין הענבים לשמש דהא בפרק המוכר פירות (ב"ב צז:)
קתני בברייתא יין הליסטיון ושל צמוקין אלא במחובר בעודן בגפן נמתקו בשמש:
vin passerillé
ובגלימא וכסן לייקורי מעידן מעלי / ולתלותיה שירותיה
ולמיבצע אתרי חלי:
זוודתיה מאדנהר לבשולי ולאטמוני ולאפויי / זיפתא ופסול
פתילתא ומשחא דלא לאקפויי:
חומרא
מלפפולי ברמצא וגומרי מלאחתויי / חולא לאסופי על קודשא וטובא חדויי:
רמצא האפור
החמר שקורין רישקאט braise
קשיש ציבי במדברא אחליה / רגז אפיש ורגימו ליה:
שבייא דיליה / ינטר עמי כוליה /
תוריה ואמתיה ועבדיה ועיליה: