לועזים לבורא מיני מזונות
01
|
anelli
|
02
|
beignet
|
03
|
Bretzel
|
04
|
cantuccio
|
05
|
crepes
|
06
|
erblata
|
07
|
fladen
|
08
|
galette
|
09
|
Kleister
|
10
|
Kreplach
|
11
|
lokshons
|
12
|
nouilles
|
13
|
oublies
|
14
|
panatelli
|
15
|
paniciuli
|
16
|
pastede
|
17
|
Pfannkuchen
|
18
|
pierogi
|
19
|
rissoles
|
20
|
vermecelles
|
גמרא ברכות לו ב
מסתברא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו: כל שיש
בו מחמשת המינין, מברכין עליו בורא מיני מזונות
תוספות ברכות לו ב
וכן קלייריט"ש (09) בלע"ז שעושים מקמח ומים או מחלב, מברכין עליהם
בורא מיני מזונות
Anything made from the five species receives
the blessing of Mezonot. And also the
starch paste that is made from flour and water or milk receives the blessing of
Mezonot
גמרא ברכות לז ב
דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שיש בו מחמשת
המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות... תני רבי חייא לחם העשוי לכותת פטור מן החלה
תוספות ברכות לז ב
ופסק ר"ת אם כן בניבלי"ש (12) ורישולא"ש (19)
דתחלתן עיסה מברכין עליהן המוציא וחייבין בחלה ונראה לפרש דהיינו נילי"ש (12), מיהו כי קבע סעודתיה עליה מברך עליו המוציא כמו
בפורים. מיהו רבינו שמשון פירש דאין לברך עליו המוציא דהוי כמו דייסא.
תוספות ברכות לח א (המשך מ- לז ב)
ר' יחיאל ז''ל היה מסופק אם וירמשיי''ש
(20) חייבין
בחלה, משום עושה עיסתו בצק כדי לחלקה פטורין מן החלה דלית בהו שיעורא. הכא גבי וירמשיי''ש
(20) נמי
פעמים מחלקן, שאין משימין שיעור חלה בקדרה אחת, אך היה מצריך ליקח חלה בלא ברכה בשביל
הספק....
וכל דבר שתחלתו סופגנין וגם סופו כגון הני
סופגנין שמטגנין אותן בשמן שקורין בוניי''ש (02)
פטורין מן החלה
כל שהאור תחתיו חייב בחלה ומברכין עליו
המוציא, אבל אנילי"ש (01) אין מברכין עליו
המוציא דלא הוי אלא גובלא בעלמא, ומיהו אם קבע סעודתיה עלייהו כמו בפורים מברך המוציא
But one does not make the blessing on anelli
which are just masses of dough
גמרא ברכות
מא ב
פת הבאה בכסנין
רש"י- לאחר אכילהו ברכת המזון היו
רגילים להביא כיסנין והן קליות ....ומביאין עמהן פת שנלושה עם תבלין כעין אובליאי''ש
(13) שלנו ויש שעושין אותן כמין צפורים
ואילנות ואוכלין מהן דבר מועטו מתוך שנותנים בהתבלין הרבה ואגוזים ושקדים
And they bring with
it bread kneaded with spices like our oublies. And there are some who make it
in the form of birds and trees and eat from them a small amount at a time as
they have a lot of spices, nuts and almonds.
גמרא ברכות
מב א
דאמר משמיה דשמואל: לחמניות מערבין בהן
ומברכין עליהן המוציא. שאני התם דקבע סעודתיה עלייה ואבל היכא דלא קבע סעודתיה עלייה,
לא.
רש" - לחמניות אובליא"ש (13) בלע"ז אפיפיות –"וַפלים"
oublies small baked
goods waffles or waffeln
תוספות ברכות מא ב
לחמניות - פרש"י אובליא"ש (13) ולא נהירא. דאם כן אפילו לא קבע נמי לבריך המוציא
שהרי הוא לחם גמור שהרי סופו עיסה. ונראה לפרש דהיינו נילי"ש (12) מיהו כי קבע סעודתיה עליה מברך עליו המוציא כמו בפורים.
מיהו רבינו שמשון פירש דאין לברך עליו המוציא דהוי כמו דייסא.
Rashi explains lachmaniyot as oublies but it
doesn't seem right since even if it wasn’t part of a meal, one would still have
to say “hamotzee” because it is clearly bread as at the end it is “eesah”
(dough(
גמרא עבודה זרה לח א
ואי עבדינהו עובד כוכבים כסא דהרסנא אסור.
פשיטא. מהו דתימא הרסנא עיקר, קמ"ל קימחא עיקר
תוספות
קא משמע לן קימחא עיקר. מכאן היה. ר"ת
מתיר קנוי"ש (04) ואובליא"ש
(13) של עובדי כוכבים לאותם שאין נזהרים
מפת של עובדי כוכבים
Opinion: Rabeinu Tam used this as a source to
permit Kenoish and Ovliesh (types of breadlike pastries) of Nochrim to those
who do not abstain from Pas Akum.
גמרא ביצה טו ב
– טז א
אמר רב אסי אמר
רב: דגים קטנים מלוחים, אין בהם משום בשולי נכרים. אמר רב יוסף: ואם צלאן נכרי סומך
עליהם משום ערובי תבשילין ואי עבדינהו נכרי כסא דהרסנא אסור. פשיטא. מהו דתימא הרסנא
עיקר קמ''ל, קמחא עיקר
תוספות ביצה טו-טז
ואי עבדינהו נכרי כסא דהרסנא אסור פשיטא
מהו דתימא הרסנא עיקר קמ"ל קמחא עיקר
תוספות
קמ"ל קמחא
עיקר. מכאן אנו סומכין ליקח מן הנכרים פת הנלוש מן הביצים שקורין קנטויי"ש (04) ואובליזא"ש (13),
דמאי נחוש אי משום פת עצמו התירו חכמים אי משום ביצים ששלקו בה הא אמרינן קמחא עיקר....ומיהו
פשטי"ץ (16) של דגים שאפאו נכרי אין להתיר
דיש בהם משום בשולי נכרים הואיל ונבלע שומן הדגים בתוך העיסה ....ואותן ניליי"ש
(12) מדלא מברכין עלייהו ברכת המוציא יש בהן משום
בשולי נכרי.
And on this concept
we rely to take from non-Jews bread kneaded with eggs which are called
confitare and oubledes… However a
pastede of fish which a non-Jew baked…and those nouilles on which we do not make
hamozeh..
גמרא פסחים לז ב
דכולי עלמא מעשה
אילפס פטורים
ואין סברא לחלק בין מים לשמן, א"כ על לפנצול"י
(15) ופניטלט"י (14) אומר בורא מיני מזונות, ועל גלטונ"י (08) וירבל"י
(06) מברך המוציא ועל אופלטק"י (13) נראה שאין מברך המוציא אף על פי שעושין אותו בלא
משקה דאין עליהם תוריתא דנהמא. תדע שהרי אין מפרישין ממנו חלה אפילו יש הרבה בסל אחד
כשיעור חלה אע"פ שהסל מצרפן לחלה ואע"ג דטריתא אמרינן בכיצד מברכין (שם)
דחייב בחלה ומברכין עליו בורא מיני מזונות ההוא כדמפרש התם דגובלא בעלמא הוא ואינו
סועד הלב ורבינו תם היה אומר דאף על גרימזל"י (20) אין מברך המוציא דלית בהו תוריתא דנהמא אף על גב דמסתמא חייב בחלה:
therefore on paniciuli and panatelli one says boreh mineh mazonot, on galettes and erblata ones says hamotzee and on oublies…
גמרא פסחים עד ב טפלו ליה בר אווזא
תוספות פסחים עד
ב פירש בקונטרס דהיינו פשטיד''א (16). ואומר ר''ת וריב''א דלשון טפל לא משמע הכי. דמשמע דהיינו טיחה כמו
בנות עשירים טופלות אותן בסולת (פסחים מג.) ועוד דבפשטיד''א (16) לא אמרינן כבולעו כך פולטו דחזינן דלא פלטי שמקום מושבם יבש בתנור,
על כן נראה דהיינו מה שרגילים לטוח בעיסה שבלילתה רכה ורגילים לעשות סביב קורקבנים
ובני מעיים שמשימין אותם בשפוד וטחין סביבותן בעיסה רכה כעין פרפיי''ש (05):
גמרא פסחים עו ב
אסרה רבא מפרזיקיא
כו'. מכאן פוסק ר"ת כרב ורבא נמי דשרי בבת תיהא (ע"ז דף סו:) מצי סבר כוותיה
ושם מפורש ובתנורים [גדולים] שלנו נראה דמותר לאפות לחם עם אותו פשטיד"א (7) הואיל ומכוסות
היטב הוי כעין שתי קדרות ואפי' פלדונ"ש (07) (שיש להרחיק אין נראה לרבי שיהא אסור שיש אויר מרובה בתנור וההבל
מתפשט. ורימשיי"ש (20) אף על גב דחייבין בחלה שהיו עיסה מתחלה, פטורין מהמוציא ואין מברכין
עליהם אלא בורא מיני מזונות דלית להו תוריתא דנהמא ואחר כך ברכת מעין שלש על המחיה
ועל הכלכלה
אמר ר' זירא סימנין
לאו דאורייתא
תוספות חולין סד א
ומה שאנו לוקחים
מן העובדי כוכבים אובליא"ש (13) וקנטיא"ש
(04) שנילושו
בביצים, אע"ג דאסרי הכא ליקח מהם ביצים טרופות בקערה. לא דמיא דהכא איכא ריעותא
מדזבין להו עובד כוכבים טרופות בקערה ש"מ דמוכחא מילתא דישראל מכרם לו לפי שהיו
של טרפה, אבל עיסה שנלושה בביצים לא חיישינן ואזלינן בתר רוב ביצים שאינן של טריפות......
ואמרינן בפרק אין
מעמידין (עבודה זרה לח.) גבי (קרבי דגים) אין בהם משום בישולי עובדי כוכבים ואי עבדינהו
עובד כוכבים כסא. דהרסנא
יש בהם משום בישולי עובדי כוכבים ופריך פשיטא ומשני מהו דתימא הרסנא עיקר קמ''ל קימחא
עיקר. משמע דאי הוה הרסנא עיקר היה מותר ואע''פ שהקמח מעורב בו ומטעם זה אין להתיר
עיסה של פשטיד''א (16) שאפאו
עובד כוכבים שהשמנונית הוא בעין על העיסה וגם מתחילתו הוא נאסר משום בישולי עובדי כוכבים
ולא דמי לעיסה שנלושה בביצים שהביצה נתבטלה מתחלה ולא נאסר מעולם:
אורחות חיים דף 326 הלכות איסורי מאכל סג
הני אובליי"ש
(13) וברצדיל"ש
(03) ופת
שטחו פניו בביצים מותרין ליקח מן הגוים דאם משום בשולי גוים הא אמרינן קמחא עיקר ופת
נמנו עליו והתיר והוואי משום ביצים הא אזלינן בתר רובא.
בצים שנתבשלו במחבת חולבות או איפכא, מותרים לתתם
בפשטיד"א (16) או
פלאדי"ן (07).
eggs which are cooked in a pan used for milk
products or visa versa are permitted to use with pastede or Fladen
הפרנס סימן שעז צד כה ב
וכל דבר שמטגנן
במחבת בשמן כגון פקרכ״ט (18) וקפרלונ״ש (10)
והדומה להן. ואובלי״ש (13) אין לאכל אלא תוך הסעודה.
Everything
that is fried in a pan in oil like perogi and kreplach and similar to them (can
be eaten as mezonot). But oublies should not be eaten unless inside a meal.
הפרנס קיא
הלש עיסה לקלשינו"ש (11) שקורין קרעפלינ"ש (10) אפילו לבשל יטול חלה ממנה כי שמא ימלך ויעשה עוגה מן העיסה לאפות
על הגחלים
When one kneads the dough for lokshons which
are called kreplach.
הפרנס סימן קמה
וכן פשטיד״א (16) או פלאדי״ן (07)
אובלירש (13) קנשטילש
(04) היכא דקבע סעודתיה עליה׳ כגון שאנו
עושין בליל לברית מילה מברכין עליה׳ המוציא, ולאחריהם ברכת המזון,
בסדור׳ הסדרים
(אחד מהכתבי יד סידור רשי) מתחיל כמו לפנינו בסדור רק הביא אובלייש (13) וקנישטיליש (04).
לחמשת המינין אובלייש
(13) וקנטייל (04) היכא דקבע סעודתיה עלייהו, כמו שאנו עושין בלילי
ברית מילה, מברכין עליהן המוציא ולאחריהן ברכת המזון.
ראבי"ה II: 42,52
אבל אם ניכרים בה
בגבינה או הבשר, כגון פשטיד"א (16) ופלאדונ״ש
(07) פנכו[כ]״ש (17)
בלשון אשכנז, שטרתיחין ואחר כך מטננין
but if the meat or
the cheese can clearly be seen in the food like in pastede or fladenPfannkuchen in German which are first boiled and then fried
[ראבי״ה סימן ק״ב].
ושיבולת שקורין
גלינ״ש (08) בלשון אשכנז דינם ככוסס החטה.
01 anelli
TS 02 אנילי“ש ברכות לח א anelli
Anelli are small, thin rings of pasta. They are generally used for
soups and pasta salads
rings; provenç. anel anneau
 |
| anelli |
02 beignet
בוניי''ש ברכות לח א beignet TS 04
גלינש I: 82 RE 12 (מרפה לשון) beignets
Beugnet ou ignet,
pronunciation fautive, est, comme on voit, un provincialisme
Beignet; bɛˈɲɛ literally "bump"; deep fried pastry
 |
| beignets |
03 Bretzel
ברצדילא״ש אורחות חיים סעודה סימן כ״ז
Presumably
a kind of biscuit baked in the shape of folded arms (source also of Italian bracciatella,
Old Provençal brassadel), diminutive of Latin bracchiatus "with branches,
with arms," from bracchium "an arm, a forearm," from Greek
brakhion "an arm" (origin of modern word pretzel)
 |
| Bretzel |
cantuccio 04
קנטויי''ש cantuccio TS 59a ביצה טז ב
קנטויי''ש cantuccio TS 59b חולין
סד א
קנשטילש chantels סידור רשי ע׳ 60 סי׳ קכ״ו
Three possible explanations:
A. confitare; confit; fruit confection,
considerie. B.
Zucker Bäckerei; Should be
read as: cantuccio; Zweiback
Cantuccini
are twice-baked biscuits originating in the Italian city of Prato. The mixture
is composed exclusively of flour, sugar, eggs, pine nuts; and almonds that are
not roasted or skinned. The traditional recipe uses no form of yeast or fat
(butter, oil, milk). The barely wet dough is then baked twice: once in slab
form, and after cutting in sliced form, with the second baking defining how
hard are the biscuits or biscotti
 |
| cantuccio |
C. It has been suggested
that the word is chantels which doesn't really fit.
צ״ל קנטילש אמנם הוראתו:
חתיכות פת גדולות, לא יתכן בנידון שלפנינו!
chantels, chanteaux
chanteau; piece of a loaf of bread; morceau coupé d'un grand pain;
provenç. cantel
TS 26 פרפיי"ש פסחים עד ב crepes
TS 26 פרפיי"ש
פסחים עד ב crepes
crêpe crepes (Steinsoltz(
The crepe actually originated in Brittany, in the
northwest corner of France, where they still make sweet crepes or galettes,
which are filled with meats and cheeses
 |
| crepes |
06 erblata
TS 23 וירבל“י פסחים לז ב erblata
erblata a cake filled with greens (Steinsaltz(
Kraterkochen
(Marpe Lashon)
Gemüsekuchen; gâteaux aux légumes
07 fladen
24 TS פלדין fladen פסחים עו ב
PR 27 פלאדין fladen הפרנס סימן סג
RE 41 פלאדונש II: 78
RE 41 פלדין I: 107
RE 41 פלדיש II: 124
round flat dough-cake; fladen
Pfannkuchen; pancake
שו"ת מהר׳׳ם בר׳
ברוך פראג (בלאך) סימן כד ורש׳׳י התיר לאכול הפת עם בשר אע״פ שאפה טפילה של גבינה שקורי׳ פלאדון אצלו״.
 |
|
Fladen aus der Pfanne
|
http://autoimg.kochbar.de/kbrezept/118737_57423/620x465/schnelle-fladen-aus-der-pfanne-ohne
08 galette
TS 21 גלטונ“י פסחים
לז ב
flat bread fried in
oil (Steinsaltz(
galleton, galette
Un a galletta un
semplice tipo di cracker o biscotto, realizzato con farina, acqua e a volte
sale.
13th century: De
chanestiaus et galetes; Brotkochen
The name
"galette" came from the French word galet ("pebble"), since
the first gallettes were made on a large pebble heated in a fire
Galettes are usually made from buckwheat as opposed to sweet crepes which are made from wheat
 |
|
Galette
from buckwheat
|
09 Kleister
קלייריט"ש ברכות לו ב TS 16
Many authors have addressed this word as it has been highly corrupted.
מרפא הלשון
קלייריט"ש הוא שלנקיק משובש
רשי מנחות ע"ה ב רש"י מכ''י רבינו בצלאל אשכנזי
חביצא. תבשיל שקורין שלנקיק
שמפררין בהפת
תוספות
חביצא. פירוש בקונטרס
תבשיל שקורין שלינקו''ק שמפררין בו פת
salchich
סמ״ג לאוין סימנים ע״ז-ח
המחבת שמבשלין בה לחם
שקורין שלנקו״ק או מ(י)טגנין רישול״ש בתוכה
קטן 2018 salchich
יידישע מאכלים
This writer suggest that Kleister (from Klebstoff) is a paste from starch
 |
| Kleister |
10 Kreplach
קרפלינ'ס PR 38 Kreplach הפרנס סימן קיא
קלשינש RE 52
קרעפליכא I: 81
קרעפלינ"ש
Kreplach
(maybe first mention of kreplach)
a form of crepes
Brotkuchen
מ. קאסאתער יידישר מאכלי
The earliest mention of kreplach was Rabbi Eliezer son of Rav Yoel
Halavi in the 12th or 13th century in his discussion of food from flour: on
vermicelles, pastede and clashons we say "boreh meni mezonos". The writer of the Parnas by Rabbi Moshe
Parnas from Rutenberg on clashonos ,
also known as kreplach.
Kreplach is probably related to crepes and krapfen.
"Kreplach ClearSoup" by Zlerman -
Own work. Licensed under CC BY-SA 3.0 via Commons -
 |
| Kreplach |
lokshons 11
הפרנס סימן קיא
לקלשינו"ש
There is really no good
suggestion for this word, Klashons. It
is has been suggested that was Romanized to gallette or Brotkochen. To me it looks like lokshons, egg noodles in Yiddish,
which is not considered likely as the word supposedly comes from Russian.
nouilles 12
ארחות חיים ניבלי״ש
ראבי"ה נילו"ש
אור זרוע נבליש
תוספות נילי"ש ברכות לז ב TS 11
The word appears as
neubles and may well reflect the Latin nebulas. It may have been influenced by the
Hebrew word לוש.
neules from the Latin
nebulas (which means mists(
nouiles, nouilles
plural, may be influence by לוש
Espèce de
pâted'Allemagne, faite avec de la farine et des oeufs, et qui, par la manière coupée,
ressemble au vermicelle
The use of nouilles for
noudle, nudeln «pâte alimentaire» apparently dates only from the 18th
century. Therefore Marpeh Lashon
suggests reading it as gimblette גמבליה; gimble
which is related to the Italian ciambella.
מרפא לשון ישראל סגל לנדוא
מובא בעוללות שלמה חיים פאללק
מין מעשה אופה דקה בתבנית טבעת וגם מלת נילי"ש הנזכר בא"ד ובסמוך בתוספות
ד"ה מר זוטרא ובתוספות ביצה ט"ז ב דבר המתחיל קמ"ל קמחא עיקר הוא גיב"ליש.
ולפום רהיטא חשבתי שמלת נילוש נכונה והיא נעתקה מלשון עברי ומורגלת בפי המון ישראלי
במקומות מושבות בעלי תוספות והוא קמח נילוש במים שהוא גובלא בעלמא (kneydl) כמו שפירשו.
אולם בהר"ן ד"ה ואמר רב יהודה משמיה דשמואל לחמניות כתוב ולפיכך נראה
שיותר נכון לפרש לחמניות רקיקין דקין ונקראין בלע"ז נבלא"ש.
 |
| nouilles |
13 oublies
אובילא״ש OR 03 oublies n323
אופלטק"י TS 20 oublies n323
אובל"ש n323 PR 01 oblies
אובליאי''ש n323 TS 01a obledes
אובליאי''ש n323 TS 01b obledes
אבליאי''ש n323 TS 01c obledes
אובלייש oblies n323 SL 10
אובלירש oblides n323 SR 09
syn.
Plaisir Sorte de pâtisserietrès mince et trèscassante, à laquelle on
donne la forme d'un cornet
French linguists use the Rashi on the Torah
to show the old French pronunciation of oublies was oblede
Prononc. et Orth.: [ubli]. cf. fin xies.
judéo-fr. oblede, Raschi, Gl., éd. A.Darmesteter et D. S. Blondheim, t.1,
p.102), du b. lat. eccl. oblata [s.-ent. Hostia]
The word often
אובלייש often appears with the gloss
קנטייל or
.קנטיא"ש. Both describe a spicy bread with
cooked eggs.
Old French oblies, oblees, plural of oblie,
oblee;, modern French oublie from middle Latin oblate. Eisenkuchen; waffles; Hippe; cone pastry (a
puffy pastry) from new High German; oblaten
Une oublie est une pâtisserie qui date du
Moyen Âge
Mince et de forme ronde, elle est préparée à
partir de farine et d'eau, de lait ou de vin blanc, d'œufs, de sucre ou parfois
de miel. Elle est cuite entre deux fers par l'oublieur, comme une gaufre, puis
souvent roulée en cylindre creux
The oublies was a pastry of the Middle
Ages. It is thin and round and is made
up of flour with water, milk or white wine, eggs, sugar and sometimes honey. It
is cooked between two irons like a waffle, and is often rolled into a hollow
cylinder
 |
| Pastry expected from the iron |
Pastry expected from the iron
 |
| Part of an iron for cooking "oublie", Gourmet Museum and Library, Hermalle-sous-Huy, Belgium |
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3d/Fer_a_oublie_detail.jpg/1024px-Fer_a_oublie_detail.jpg
Part of an iron for cooking
"oublie", Gourmet Museum and Library, Hermalle-sous-Huy, Belgium
 |
| oublies |
14 paniciuli
TS 26
פנצול“י פסחים לז ב paniciuli
little bread loaves; panino; panini
 |
| paniciuli |
panatelli 15
פניטלט“י TS 25 פסחים
לז ב panatelli
bread crumbs made into a kind of cereal mush
מרפא לשון
Brosamen (bread crumbs) im wasser
The Marpeh
Lashon thinks it is was is referred to the tosephot and Mordechai.
וכתבו התוספות (ברכות
לז:) והמרדכי (סי' קיט) דכשנותנין פירורים במים והמים מתלבנים מחמת הפירורים, אזל ליה
תוריתא דנהמא. וכן היה רגיל רבינו דוד ממיץ לשרות פירורים בלילה כדי לאכלן בשחר בלא
ברכת המוציא ובלא ברכת המזון שלא לאחר כדי שיתחזק ראשו ויוכל להגיד ההלכה. |
| panatelli |
pastede TS 27a פשטיד''א חולין סד א
n343 pastede TS 27b פשטיד''א עבודה זרה סו ב
n343 pastede TS 27c פשטיד''א פסחים עד ב
n343 pastede TS 27d פשטיד''א פסחים עו ב
n343 pastede TS 27e פשטיד''א ביצה ח א
n343 pastede TS 27f פשטיץ ביצה טו-טז
n343 pastede PR 32 פשטיד״א הפרנס סימן קמה
n343 pastede SL 28 פשטידה
pastede RE 48 פשטידש
קטן681 בשל הימצאותה פה
ושם ברש"י ,בתוספות ובספרים מאוחרים. נחשבה מלה צרפתית זו למלה בעברית רבנית.
וכך נתקבלה בלשון המשכילים ובעברית החדשה.
Sorte de pâtisserie
qui renferme de la chair ou du poisson; paste, pate, pasta
A sort of pastry
filled with meat or fish
Pastede; modern
French pâté, pastete from Latin pastata; Teiggeback
 |
| Pastede |
From Histoire de Lancelot, Lombardie, 1370
17 Pfannkuchen
43 פנכוכש Pfannkuchen pancakes II: 42,52
Pfannkuchen; pancake, fladen
 |
| Pfannkuchen |
Gemälde "De
pannenkoekenbakkerij" (Die Pfannkuchenbäckerei) von. The painting
"The Pancake Bakery" by Pieter
Aertsen (1508-1575) from 1560http://www.hueddingerhuette.de/s/cc_images/cache_31862820.jpg?t=1414679576
pierogi 18
פקרכ״ט הפרנס סימן שעז
It is used as the equivalent of kreplach. I suggest it is the slavic word for kreplach,
pierogi or pierożki.
 |
| pierogi |
Pierogi is the Polish name for this popular East European stuffed
dumpling. But they are known as vareniki to Russians. Jews of Eastern European
origin call them pirogen, or piroshke.
19 rissole
TS 18 רישולא''ש ברכות לז ב rissoles
Rissole (from Latin russeolus, meaning reddish,
via French in which "rissoler" means "to [make] redden") is
a small croquette, enclosed in pastry or rolled in breadcrumbs, usually baked
or deep fried. It is filled with sweet or savory ingredients, most often minced
meat or fish, and is served as an entrée, main course, dessert or side dish.
Le mot "rissole" vient du latin
russeolus (rougeâtre), via le français "rissoler".
En France dans beaucoup de régions, les
rissoles sont une elaboration culinaire très ancienne datant au moins du Moyen
Âge.
 |
| rissole |
20 vermicelli
TS 22 גרימזל"י פסחים לז ב vermicelli
TS 05 ורימשיי''ש ברכות לח א vermicelli
RE 21 וורימזליש vermecielles Wurmnudeln I:81, 99
SR 02 קראילש , ורמשייל״ש vermesiel עמוד 55 סי׳ קי״ג ע׳ 194 שורה 2
vermicelli vermicelles vermesiel
תוספות ורימשיי''ש
ארחות חיים וירמיאול״ש
חדושי המאירי וירמישילאיש
ראבי"ה וורימזליש
סידור רשי ורמשיילש
סידור רש ורמישלש
סידור רשי ורמשיילש
אור זרוע גרומ״זלי
אור זרוע ברמאיל״ש
אור זרוע וירמילש
הפרדס וירמינ״ט
TS 22 גרימזל"י פסחים לז ב vermicelli
TS 05 ורימשיי''ש ברכות לח א vermicelli
RE 21 וורימזליש vermecielles Wurmnudeln I:81, 99
SR 02 קראילש , ורמשייל״ש vermesiel עמוד 55 סי׳ קי״ג ע׳ 194 שורה 2
Vermicelli (Italian: lit. "little worms")
is a traditional type of pasta round in section that is thicker than spaghetti
Wurmnudeln
vermicelli vermicelles vermesiel
תוספות ורימשיי''ש
ארחות חיים וירמיאול״ש
חדושי המאירי וירמישילאיש
ראבי"ה וורימזליש
סידור רשי ורמשיילש
סידור רש ורמישלש
סידור רשי ורמשיילש
אור זרוע גרומ״זלי
אור זרוע ברמאיל״ש
אור זרוע וירמילש
הפרדס וירמינ״ט
