Nov. 17 2015
לועזים
ברשב"ם על התורה לפי א"ב
דוד ראזין, שהדפיס את
פירושי הרשב"ם עה"ת בברסלוי תרמ"ב "עפ"י כת"י
וספרים נדפסים צרוף ומזוקק
עם הערות ומראי מקומות המובאים
R. Samuel ben Mëir als Schrifterklärer. Rosen David;
Breslau, Willhelm Köbner 1880
http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=14
פרשנות המקרא רשב"ם מתוך "שבילי התנ"ך "
פרוש הרשב"ם לתורה
מעם לועז -חלק א אלברטס משה
ז. תרע"ז
Morris Z. Alberts, New York 1917
אברהם מאיר גלאנצר
על פיענוח פשטים ולעזים ברשב"ם
הרב פרופ' מאיר יצחק לוקשין (תרגום ועיבוד של המהדורה האנגלית; הוצאת
חורב, ירושלים תשס"ט ביקורת על המהדורה החדשה של פירוש התורה לרשב"ם
http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=428#_ftnref5
|
attendent
|
אינטנדאנ"ט
|
רשב"ם RB 01
|
|
arbalestre
|
אלבלטרא
|
רשב"םRB 02
|
|
amondalez
|
אמונדליץ
|
רשב"ם
RB 03
|
|
enui
|
אנוי"י
|
רשב"ם RB 04
|
|
hériter
|
ארטור"א
|
רשב"ם RB 05
|
|
at ors
|
אַתְאוֹרֶש
|
רשב"ם RB 06
|
|
bercel
|
בירצי"ל
|
רשב"ם RB 07
|
|
gresle
|
גרישל"א
|
רשב"ם RB 08
|
|
donai
|
דויינש
|
רשב"ם RB 09
|
|
vidal
|
וודי"ל
|
רשב"ם RB 10
|
|
trespasa
|
טרישפש"א
|
רשב"ם RB 11
|
|
trenbler
|
טרנבלי"ר
|
רשב"ם RB
12
|
|
luces
|
לוצ"ש
|
רשב"ם RB 13
|
|
montrez
|
אַ-מושטרי"ץ
|
רשב"ם RB 14
|
|
nuiturne
|
ניטריניר
|
רשב"ם RB 15
|
|
faire dire
|
פאישדי"רא
|
רשב"ם RB
16
|
|
fumee
|
פומיאה
|
רשב"ם RB
17
|
|
furca
|
פורקא
|
רשב"ם RB
18
|
|
palpiere
|
פלפירייה
|
רשב"ם RB 19
|
|
prunelle
|
פרונילא
|
רשב"ם RB 20
|
|
parentez
|
פרנטייש
|
רשב"ם RB 21
|
|
cil
|
ציל
|
רשב"ם RB 22
|
|
couleurez
|
קולייר"ץ
|
רשב"ם RB 23
|
|
contraria
|
קונטרארי"אה
|
רשב"ם RB
24
|
|
confanon
|
קונפט"ן
|
רשב"ם RB
25
|
|
saeterent
|
שיטרנט
|
רשב"ם RB 26
|
01 RB אינטנדאנ"ט שמות
ה ט
תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל-הָאֲנָשִׁים, וְיַעֲשׂוּ-בָהּ;
וְאַל-יִשְׁעוּ, בְּדִבְרֵי-שָׁקֶר
ישעו אינטנדאנ"ט
בלע"ז כמו: וישע אל הבל
בראשית ד ד
וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע
יְהוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ
ולא ישעה אל המזבחות
ישייהו יז ח
וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל הַמִּזְבְּחוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיו וַאֲשֶׁר עָשׂוּ
אֶצְבְּעֹתָיו לֹא יִרְאֶה וְהָאֲשֵׁרִים וְהָחַמָּנִים
attendant ,hoffen, hope for, enwarten, expect from
du latin attĕndĕre
12th cent: grant joie nous atend (We hope for great joy)
RB 02 אלבלטרא בראשית מט כד
arbaleste
וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו; מִידֵי
אֲבִיר יַעֲקֹב, מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל
וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ
- הקשת החזק שקורין אלבלטרא מושיבין אותו על
עץ איתן וחזק שקורין פורקא והמושך בקשת ההוא אם
הוא אדם חזק מאד, מושך את חבל הקשת בזרועיו ונכפפין זרועיו עד גופו ויורה החץ למרחוק.ואם הוא חלש אינו יכול למשוך החבל.
13th cent. de fleiches
et de arbalestes (of arrows and bows)
arbaleste
"crossbow," c.1300, from Old French
arbaleste "large crossbow with a crank" (12c., Modern French
arbalète),from Vulgar Latin arbalista, from Late Latin arcuballista
"catapult," from Latin arcus "bow" (see arc (n.)) +
ballista "machine for throwing projectiles"
Fig. 01 Rashbam
RB 03 אמונדליץ שמות כה לג
amondalez
שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח
וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן
לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה.
משקדים כעין שקדים של בליטות בכותלי הגביעים, כעין
שעושים כלי כסף מצויירים בליטות כעין כפות או כעין תפוחים שקורין קולייר"ץ
בלע"ז -ושוב שמעתי שכן מפרשים בנרבונא אמונדלי"ץ בלע"ז לשון שקדים.
Gmandelt, amandes, almond shaped קיטן 3592
יח
שמות ז אנוי"י RB 04
enui
מביקורת של גלאנצר על ספר חדש על פרוש הרשב"ם:
וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת וּבָאַשׁ הַיְאֹר וְנִלְאוּ
מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר
ונלאו כבר פירשתיו בפרשת
לוט בראשית יט יא. שכל ונלאו כפל לשון של לא יכלו אנויי בלע"ז
בראשית יט יא
וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים
מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח.
רשב"ם בראשית יט יא - וילאו -
פירושו לא יכלו עוד למצוא הפתח. לא בקשו הפתח.
וכן: ונלאו מצרים לשתות מים מן היאור,
לא יכלו לשתות, מאחר שהיה הדם. שמות ז יח
שמות ז יח - וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר תָּמוּת, וּבָאַשׁ הַיְאֹר;
וְנִלְאוּ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר.
וכן מוכיח לבסוף ולא יכלו לשתות ממימי היאור. שמות ז כא
שמות ז כא - וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר מֵתָה,
וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר, וְלֹא-יָכְלוּ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר;
וַיְהִי הַדָּם, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
ובכמה מקומות לשון נלאו מכופל כמו] נלאיתי] כלכל לא אוכל. ירמיהו כ ט
ירמיהו כ ט
וְאָמַרְתִּי לֹא-אֶזְכְּרֶנּוּ, וְלֹא-אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמוֹ,
וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת, עָצֻר בְּעַצְמֹתָי; וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל,
וְלֹא אוּכָל.
וכן: 'והיה כי נראה כי נלאה מואב אל הבמות ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל ישעיהו טז יב '.
ישעיהו טז יב - וְהָיָה כִי נִרְאָה כִּי נִלְאָה מוֹאָב עַל הַבָּמָה
וּבָא אֶל מִקְדָּשׁוֹ לְהִתְפַּלֵּל וְלֹא יוּכָל.
וכן: 'הנסה דבר אליך תלאה ועצור במילין מי יוכל איוב ד ב
איוב ד ב - הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי
יוּכָל
כלומר: בשביל שנסה אותך הקב"ה ביסורים אתה נלאה. כלומר, אין אתה
יכול להיות שותק, וחשבת בלבך ואמרת 'ועצור במילין מי יוכל'.
ובהערה נ"א תורגם:
קושי . enui
פירוש הלעז הוא: עייפות, טורח
אותו לעז ברש"י ברכות לב, א ד"ה שהחלהו שמות לב יא
שמות לב יא - וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה
יְהוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ
גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה.
ברכות לב א
ויחל משה את פני ה' .אמר רבי אלעזר מלמד
שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שהחלהו
רשי ברכות לב א - שהחלהו - הפציר בו אנויי"ר בלע"ז
קיטן
28 - אנויי"ר להטריד, "לנדנד" בלע"ז
(enuier) anuier
enui ennui probably from the verb enuier,
Ermüdung, fatigue, exhaust
12 th cent ne vous doit anuier
05
RB ארטור"א במדבר כד
יח
heretar
וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה, וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר--אֹיְבָיו;
וְיִשְׂרָאֵל, עֹשֶׂה חָיִל.
יְרֵשָׁה כמו שְׁמֵנָה. נפש
שבעה. ארטור"א.
משלי כז ז
נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל מַר מָתוֹק.
בחילוף אותיות דומות (י' ור', ר' וד', ד' ור')
אירטידא Ros
Provenç. heretar, héréditaire, erblich,
inheritor
RB 06 אַתְאוֹרֶש בראשית כז לג
at ors
וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא
הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם
בָּרוּךְ יִהְיֶה.
איפוא תיקון לשון הוא, כמו איזו שבתלמוד אימא לי איזי,
אַתְאוֹרֶש ב"ל
בבא מציעה ע א
אימה לי איזו, גופא דעובדה היכי הוה
alb at ors atores alores
ros now ger nun sp. ahora
lat hac ora
כִּי רַק-עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, נִשְׁאַר מִיֶּתֶר
הָרְפָאִים--הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי
עַמּוֹן
הנה ערשו עריסה של קטן כשהיה
תינוק בירצי"ל בל"א.
ros
bercel provenç. bressol berceau Weige
crib
RB 08 גרישל"א שמות טז יד
gresle
וַתַּעַל, שִׁכְבַת הַטָּל; וְהִנֵּה עַל-פְּנֵי הַמִּדְבָּר, דַּק מְחֻסְפָּס--דַּק
כַּכְּפֹר, עַל-הָאָרֶץ.
שקורין גרישל"א.
Ros – gresle, Hagel, Hail, gréle
Academy of France site:
Fin xies. gresle « pluie congelée qui tombe en
graine » (Raschi, Gl., éd. A. Darmesteter et D. S. Blondheim, t. 1, no568 (frozen rain falling like
seeds)
קיטן 4258
RB 09 דויינש בראשית א כט
donnai
מביקורת של גלאנצר על ספר חדש של פרוש הרשב"ם:
הנה נתתי לכם - נותן לכם עתה, דויינ"ש
בהערה ל"א כותב המהדיר "נותן - בצרפתית עתיקה". בהערה
ל"ב הוא מוסיף: "...ועיין גם בפירש"י להלן יד, כב, שם פירש"י
כמו שפירש הרשב"ם כאן "
בראשית יד כב
וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם: "הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל
יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
בראשית יד כב רשי
לשון שבועה מרים אני את ידי לאל עליון וכן (בראשית כב) בי נשבעתי נשבע
אני
בראשית כב טז
וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהוָה כִּי יַעַן אֲשֶׁר
עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ.
וכן (שם כג) נתתי כסף השדה קח
ממני נותן אני לך כסף השדה וקחהו ממני
בראשית כג יג
וַיְדַבֵּר אֶל עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם הָאָרֶץ לֵאמֹר: "אַךְ
אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי, נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה
אֶת מֵתִי שָׁמָּה"
בראשית כג יג רשי
"נתתי" - דוני"ש מוכן הוא אצלי והלואי נתתי לך כבר
'הרימותי ידי' - מרים אני וכו', וכן 'נתתי כסף השדה קח ממני' - נותן
אני לך כסף השדה". אין דברי רש"י שם נראים עקביים עם פירושו לכ"ג,
י' [צ"ל י"ג]". עכ"ל
עד העשור האחרון לא יכולים היינו כלל להבין מאי בעי רש"י בלעזו
זה, אך לפני כאחת עשרה
אך הפירוש הנכון בדברי רש"י הוא כדלהלן: רש"י (כג, יג) כתב
"נתתי - דונא"י בלע"ז, מוכן הוא אצלי והלואי נתתי לך כבר".
לעז זה 'דונא"י' קשה לפיענוח, ואף קשה לזהות את צורתו הדקדוקית
בין הגירסאות השונות שבכתבי יד;
שנה הופיע מילון היסטורי של השפה הצרפתית בהוצאת
LeRobert Dictionnaire historique de la langue
française, Paris 1999, p. 1211.
גם משמעויות נוספות המקורות למשמעויות האלו של הפועל
donner שהביא המילון הינן לדעת עורכיו מהשנים 980 ו-1080
למספרם, היא תקופת רש"י; בצרפתית דהיום אין לתיבה זו משמעויות אלה, וגם
במילונים לצרפתית עתיקה אינן מופיעות "להעמיד לרשותו של..."
Mettre à la disposition de = To put at
someone's disposal
Communiquer une promesse = To communicate a
promise
וכן "להודיע על הבטחה" ולפי זה מובנת היטב-הדק עזרת הלעז להסברת "נתתי": העמדתי לרשותך [='נותן אני לך'], 'מוכן הוא
אצלי, [קח ממני -] והלואי נתתי לך כבר ודברי רש"י ישרים וברורים gla
Ros gebe
donne dona
RB 10 וודי"ל שמות כז ג
vidal
וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו, לְדַשְּׁנוֹ, וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו, וּמִזְלְגֹתָיו
וּמַחְתֹּתָיו; לְכָל-כֵּלָיו, תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת.
ויעיו -שקורין וודי"ל
בלע"ז, לקבץ בהן הדשן ולתת אותו בתוך סירותיו להוציא בהן הדשן, כאמור בצו את
אהרן.
Wadil ,rake vidal קיטן 325
(related to the verb vider, to empty something
out?)
וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא
אֶת-כָּל-חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, וְאֶת-כָּל-חֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם
אֶת-חֲלֹמוֹ, וְאֵין-פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה.
וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ נתחלפה דעתו טרישפש"א בלע"ז וחשב
לבקר ולדעת הפתרון.
וכן בדניאל
דניאל ב ג
וַיֹּאמֶר לָהֶם הַמֶּלֶךְ, חֲלוֹם חָלָמְתִּי; וַתִּפָּעֶם רוּחִי,
לָדַעַת אֶת-הַחֲלוֹם.
הערה יב: "מלה שמובנה למות בצרפתית מודרנית, אבל כנראה מובנה
בצרפתית של ימי הבינים לעזוב". עד כן לשונו של המפרש.
אולם בפירושו נתחלף לגמרי פירושו של רשב"ם בלה"ק: פירוש
הלעז בצרפתית דהיום traversa
לעבר השני, כלומר לענין אחר
זו היתה כוונת הרשב"ם בלעזו
trespasa traversa transverse
RB 12 טרנבלי"ר בראשית מה כד
trembler
וַיְשַׁלַּח אֶת-אֶחָיו, וַיֵּלֵכוּ; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם,
אַל-תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ.
אַל-תִּרְגְּזוּ אל תיראו כלום בדרך
מפני ליסטים כי שלום מכל צד
וכן: רגזו ואל תחטאו. היו יראים מן הקב"ה ולא תחטאו.
תהילים ד ה
רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם
וְדֹמּוּ סֶלָה.
וכן: ונתן ה' לך לב רגז. דחיל בתרגום.
דברים כח סה
וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף
רַגְלֶךָ וְנָתַן יְהוָה לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן
נָפֶשׁ.
דברים כח סה תרגום
וּבְעַמְמַיָּא הָאִנּוּן לָא תְּנוּחַ, וְלָא יְהֵי מְנָח לְפַרְסַת
רַגְלָךְ; וְיִתֵּין יְיָ לָךְ תַּמָּן לֵב דָּחוּל, וְחַשְׁכוּת עַיְנִין
וּמַפְּחָן נְפַשׁ.
וכן: ירגזון יריעות. לשון נענוע כאדם המתיירא.
חבקוק ג ז
תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ
מִדְיָן
וכן: רגזה בוטחות.
ישעיהו לב י
יָמִים, עַל-שָׁנָה, תִּרְגַּזְנָה, בֹּטְחוֹת
המרגיז ארץ ממקומה.
איוב ט ו
הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצוּן
אבל רגזה [רגזה] של תרגום של דניאל ושל עזרא לשון כעס. טרנב"ל
לע"ז של רוגז של כ"ד ספרים.
הערה סב: "לפחד בצרפתית".
אולם הדברים אינם מדוייקים. פירושו של הלעז הוא: "לרעוד"
אותו לעז מובא ברש"י על "רחפו כל
עצמותי"
ירמיהו כג ט
לַנְּבִאִים נִשְׁבַּר לִבִּי בְקִרְבִּי רָחֲפוּ כָּל עַצְמוֹתַי
הָיִיתִי כְּאִישׁ שִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן מִפְּנֵי יְהוָה וּמִפְּנֵי
דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ.
מפרשו: "הולכים ונעים ככנפי צפור המרחף על קנו", ואין כאן
שום פחד לא ברשב"ם ולא בלעזו.
ירמיהו כג ט רשי
הולכים ונעים ככנפי צפור המרחף על קנו (טרנבליר"ש בלע"ז) gla
trenblent trembler tremble zittern רפחו 3690 קיטן
RB 13 לוצי״ש שמות
כה לז
luces
וְעָשִׂיתָ אֶת-נֵרֹתֶיהָ, שִׁבְעָה; וְהֶעֱלָה, אֶת-נֵרֹתֶיהָ,
וְהֵאִיר, עַל-עֵבֶר פָּנֶיהָ
לוצי"ש בלע"ז שנותנים את השמן והפתילות.
Lampen,
latin - lux plural luces
מביקורת של גלאנצר על ספר חדש של פרוש הרשב"ם:
וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר
מראה לשון מופעל ע"י
אחרים. אמושטרי"ץ בלע"ז.
ממש הראו לו תבנית המנורה אמושטרי"ץ בלע"ז. אבל "לה'
הנראה אליו" אליך מעצמו פובדו"ץ בלע"ז.
es mostrez= [tu] es montré a mostrez =[il] a
montré fut veduz=fut vu
בראשית יב ז
וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם
וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה
הַנִּרְאֶה אֵלָיו.
שמות כה מ רשי
כתרגומו דאת מתחזי בטורא
אלו היה נקוד מראה בפת"ח היה פתרונו אתה מראה לאחרים עכשיו שנקוד
חטף קמ"ץ פתרונו דאת מתחזי שאחרים מראים לך
(שהנקוד מפריד בין עושה
לנעשה)
בהערה 3 כותב המהדיר: "לפי עדותו של ראזין בכתב היד היה כתוב
אמישטרי"ץ, בשורה הבאה של כתב היד הופיעה המילה בלעז אמושטרי"ץ.
ראזין בספרו הגרמני משתדל לחלק בין שתי צורות אלה.
לי נראה, שנפלה כאן טעות, ולעז אחד של רשב"ם נכתב פעמיים
בכת"י ע"י סופר עם הבדל קטן בכתיב בין שני הפעמים
וראה הערה פ"ו". ושם בהערה פו הוא כותב: "קשה לדעת
בדיוק לאיזה מילה בצרפתית עתיקה רומז כאן רשב"ם, כנראה הוא רומז לצורה עתיקה
של מה שהוא בצרפתית מודרנית on t'a montré
(= מישהוא הראה לך), ומטרתו
העיקרית של הלעז כאן היא לומר לנו שהצורה כאן מָראה משונה מהצורה נראה שעליה בהמשך ידבר
רשב"ם". עכ"ל.
תמוה מאוד שלא קיבל את פירושו של ראזין המתרגם בגרמנית מָראה = wirst zu sehen veranlasst
ומַראה = hat gezeigt
(כפירש"י הנ"ל);
וההבדל בין שני הלעזים הוא שהראשון בא באל"ף סגולה והשני
באל"ף פתוחה, כנ"ל.
ואילו על "נראה" לועז רשב"ם לעז שלישי,
פ"ו-בדו"ץ, וכנ"ל (gla)
ויש לתמוה שוב על המהדיר שהעדיף לשבש את כתה"י ואת דברי
רשב"ם עצמו, ולא בדק כראוי את המשמעות הנכונה של הלעזים.
es mostrez wirst zu sehen verlasst a mostrez hat gezeigt
fut veduz wurde gesehen
offenbarte sich show oneself to
RB 15 ניטריניר שמות ז יז (רק בראזין)
nuiturne
כִּי אִם-אֵינְךָ, מְשַׁלֵּחַ אֶת-עַמִּי--הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ
וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ, אֶת-הֶעָרֹב; וּמָלְאוּ בָּתֵּי
מִצְרַיִם, אֶת-הֶעָרֹב, וְגַם הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-הֵם עָלֶיהָ.
הערוב אומר אני כי מיני זאבים הם שנקראים ערוב על שם שרדכם לטרוף בערב
כדכתיב זאב ערבות ישדדם
ירמיהו ה ו
ו עַל-כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר, זְאֵב עֲרָבוֹת
יְשָׁדְדֵם--נָמֵר שֹׁקֵד עַל-עָרֵיהֶם, כָּל-הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף
וכתיב זאבי ערב לא גרמו לבקר
צפניה ג ג
שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ, אֲרָיוֹת שֹׁאֲגִים; שֹׁפְטֶיהָ זְאֵבֵי עֶרֶב,
לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר
וכאשר יאמר מאודם אדום, כן יאמר מעמק עמוק, מערב ערוב נויטריניר.
nuiturne nächtlicht nocturne lat. nacturnus de nuit
RB 16 פאישדי"רא
faire
dire
דברים כו יח - וַיהוָה
הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ;
וְלִשְׁמֹר, כָּל-מִצְוֹתָיו -
האמרך פאישדי"רא
בלע"ז.
Ros fais dire make
say lässest sagen
RB 17 פומיאה שמות יט יח
fumée
וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה
בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד
חציו קמץ וחציו פתח כי לשון פעל הוא.
העשין כולו. אבל עָשָׁן שהוא שם דבר כולו קמץ.
[כְּעֶשֶׁן]
כעישון פומיאה בלע"ז.
smoke ros fume, das Rauchen, lat fumus
וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו; מִידֵי
אֲבִיר יַעֲקֹב, מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל.
וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ
- הקשת החזק שקורין אלבלטרא מושיבין אותו על
עץ איתן וחזק שקורין פורקא והמושך בקשת ההוא אם
הוא אדם חזק מאד, מושך את חבל הקשת בזרועיו ונכפפין זרועיו עד גופו ויורה החץ למרחוק.ואם הוא חלש אינו יכול למשוך החבל.
Lat. pitchfork, forked stick prov. forca Holz
Gabelformig,
forkshaped ת
the fork on which the bow is placed
קיטון 2031 פורקי"ש מנחות צד
קילשוניםforches
אורחות חיים מאכלות אסורות
סעודה כה - פורקי"ש
שקרניו מפוצלות פורקדיש בלע״ז
forches,
forkshaped
12th cent. od furche e od fer les estut abatre (a fork of iron to stabilize the crossbow)
RB 19 פלפיירא דברים לב י
paupière
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן; יְסֹבְבֶנְהוּ, יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ,
כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ.
כאישון עינו - יצרנהו הקב"ה לישראל כמו האישון ששומר את העין. הוא הבשר שנכפף
על העין שקורין פלפיירא. ולפי שמכסה את העין ומחשיך אותו נקרא אישון וכמוהו: שמרני כאישון בת עין.
כנוגע כבבת עינו - הוא שקורין פרונילא
שרואין בה.
תהילים יז ח
שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי.
Eyelid du lat. Palpebral; Ros Augenlid
RB 20פרונילא דברים לב
י
prunelle
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן; יְסֹבְבֶנְהוּ, יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ,
כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ.
כנוגע כבבת עינו - הוא שקורין פרונילא
שרואין בה.
קיטן 2329 Pupille, pupil of the eye
modern French pupille est le nom scientifique
; prunelle est le nom vulgaire.
From Middle French pupille, from Latin pūpilla
(“pupil; little girl, doll”), named because of the small reflected image seen
when looking into someone's eye
RB 21
פרנטייש
Parenteis, parentes, father, parent, relative, kin from
Latin parentem "father or mother,
בראשית מט ה -שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים--כְּלֵי חָמָס, מְכֵרֹתֵיהֶם
אַחֲוֹתֵיהֶם
רשב"ם בראשית מט ה
מכרותיהם לוד פרנטייש בלע"ז.
לו"ר פרנט"ייש their relationship ihre
Verwantschaft lor parenteis
RB 22ציל בראשית
כד סה
cel
מביקורת של גלאנצר על ספר חדש של פרוש הרשב"ם:
וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה
לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס.
הלזה צי"ל בלעז (cel). מרחוק רגיל לומר כן,
וכן בעל החלומות הלזה בא (שם לז, יט(
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא.
אבל כשהאדם בקרוב אומר "המן הרע הזה "(אסתר ז, ו)
ציש"ט (cest)".
בהערה ט כותב המהדיר: "רשב"ם כותב שההבדל בין שתי המילים
בעברית, הזה והלזה,
הוא כמו ההבדל בין שתי המילים בצרפתית המודרנית
cela, ceci בהתאמה;
בראשון מכל זוג משתמשים לתיאור משהו שרואים בקרבת מקום, והשני מכל זוג
מתאר משהו שרואים במרחקים". עכ"ל.
אולם יש כאן טעות: אין מדובר במשהו – אלא דווקא במישהו,
מעבר הלז - כל הלז ולזה שבמקרא אינו לשון הזה אלא לשון דבר שכנגדו
והוא מראהו באצבע ובלע"ז אינו לשון ציש"ט בלע"ז אלא ציי"ל
בלע"ז
כי הלעז שמביא רשב"ם cel פירושו בצרפתית דהיום
celui-là = ההוא (שָם), ו- cest פירושו היום celui-ci = הזה (כאן).
וכן תרגמו ראזין בגרמנית: Jener, Dieser.
cel cest
מה שמראים באצבע (cest) בניגוד לדבר יתר מרוחק (cel) בדפוסים הוחלפה השיטה!
RB 23 קולייר"ץ
שמות כה לג
couleurez
שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח
וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן
לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה.
משקדים כעין שקדים של בליטות בכותלי הגביעים, כעין שעושים כלי כסף מצויירים
בליטות כעין כפות או כעין תפוחים שקורין קולייר"ץ בלע"ז
ושוב שמעתי שכן מפרשים בנרבונא אמונדלי"ץ בלע"ז לשון שקדים.
Ros couleurez, colorés,
farbig
Fig. 02 Rashbam
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת
אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי
קונטר אריא"ה. נסה
Ros
contraria stand against war
entgegen
RB 25 קונפט"ן שמות יז יא
confanon
וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר
יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק
שכן דרך עורכי מלחמה, כל זמן שרואים הרמת נסים קונפט"ן ב"ל
הן מתגברין וכשהוא מושלך רגילין לנוס ולהנצח וגבר ישראל -
Ros confanon Kreigfahne gonfalon gonfanon
from Bayeux tapestry
Fig. 03 Rashbam
RB 26 שיטרנט בראשית מט כג
saeterent
וַיְמָרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים.
רבו שיטרוט בלע"ז.
ורבו שיטרנט
alb
sitrait?
ros schossen, saeterent, tirent, shoot the arrows
List of figures
Fig. 01 Rashbam
http://www.elyzion.eu/medieval/images/arbalette.png
http://www.arbaletrierssablon.be/assets/images/Arbaletrier-1213.gif
(not used)
Fig. 02 Rashbam
Fig. 03 Rashbam
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/2/2f/Bayeux_Tapestry_scene55_Eustach.jpg
No comments:
Post a Comment