לועזים בתוספות שלנו א-מ TO 01-T50

תוספות שלנו  TO 01  עד TO 50

NOV. 15, 2015

TO 01a	אדרמינ''ט	עירובין יג א	adrement
TO 01b	אדרמינ''ט	גיטין יט א
TO 01c	אדרמינ''ט	מגילה יח ב
TO 02a	אובליאי''ש	ברכות מא ב	obledes
TO 02b	אובליאי''ש	עבודה זרה לח א	oublies
TO 02c	אובליאי''ש	חולין סד א
TO 02d	אופלטק"י	פסחים לז ב
TO 03	אופרי''ר	עבודה זרה ב א	offrir
TO 04	אורשרי''ש	עירובין לד ב	osieres
TO 05	אייגל"א	חולין סג ע"א	aigle
TO 06a	איישילש	ערכים יט א	aiselles
TO 06b	איישילש	שבת צב א
TO 06c	איישילש	נדה ל ב
TO 07a	אינדי''ש	חולין מז ב'	indigo
TO 07b	אינדי''ש	סוכה לא ב
TO 08	אישטדיליי"ר	מועד קטן  י  ב	estrellier
TO 09	אישטובל''א	בבא מציעה קג א	estoble
TO 10	אישטרנויי''ר	נדה ס"ג א	esternuder
TO 11	אלום	נדה סב א	alum
TO 12	אמנדליי''ד	בכורות ח א	amandier
TO 13	אמרופיי"ל	חולין • נט א	amerfoille
TO 14	אנילי“ש	ברכות לח א	anelli
TO 15	אנפשייר	מועד קטן י ב	enpeser
TO 16	אצטוו''ש	נדה סא ב	entortil
TO 17	אשפרוי"ר	חולין סג ע"א	esparwier
TO 18a	אשקצ''ש	שבת סו ב	eschaces
TO 18b	מקי''נש	מנחות לא א
TO 19	באליי''ר	נדה ס"ג א	bailer
TO 20	בונטונ''ש	ברכות מ א	bouton
TO 21	בוניי''ש	ברכות לח א	beignets
TO 22	בלינ"א	בכורות ז ב	baleine
TO 23	ברבט”א	חולין סד א	barbut
TO 24	גומא	שבת כג א	gome
TO 25	גלטונ“י	פסחים לז ב	gallette
TO 26a	גרדיי''ל	עירובין קא א	gradil
TO 26b	גרדיי''ל	שבת קלח א
TO 27	דגוריד	יומא נב א	degrees
TO 28	דמזיל''ש	ביצה טו א	camisolla
TO 29	הירינגש	בכורות ז ב	hering
TO 30	הריצון	שבת נד ב	heriçon
TO 31a	וידריו''ל	עירובין יג	vitriol
TO 31b	וידריו''ל	גיטין יט א
TO 31c	וידריו''ל	מגילה יח ב
TO 32	ויר"ד	סוכה לא ב	verd
TO 33	וירבל“י	פסחים לז ב	erblata
TO 34a	ורימשיי''ש	ברכות לח א	vermicelli
TO 34b	גרימזל"י	פסחים לז ב	vermicelli
TO 35	זינזי''ברו	ברכות לו ב	gingembre, ginger
TO 36	טונינ״א	נדרים נא ב	tonine
TO 37	טורק''א	נדרים מא ב	dicktich
TO 38	טריט"א	עבודה זרה  סו ב	torte
TO 39a	טרפידא	עירובין קא א	trépied
TO 39b	תרפי"ד	עבודה זרה סו ב	trépied
TO 40	יאל"ה	סוכה לא ב	yellow
TO 41	יושט"ש	עבודה זרה לב ב	botas
TO 42	ייט''י דונראי	בבא בתרא קעג ב	je te donner
TO 43	ייט''י דיברא''י	בבא בתרא קעג ב	je te devez
TO 44	לומיברד''ש	ברכות לח ב	Lombard chestnuts
TO 45	ליטוארי"א	ברכות לו ב	letuárie, electary
TO 46	ליקייר	מועד קטן  י ב	lischier
TO 47	למטוך	מעילה יז ב	lutin
TO 48	לנישו''ר	תענית דף ג ב	lunison
TO 49	לאמפא	שבת מז ב	lampe
TO 50	מוליני''ט	ביצה יד ב	molinet

TO 01  אדרמינ''ט

Adrement, atramentum sutorium or ferric oxide

The iron-based atramentum called iron gall ink was in popular use from about the 12th to 19th century

TO 01a            אדרמינ''ט          עירובין יג א       

TO 01b            אדרמינ''ט          גיטין יט א         
TO 01c            אדרמינ''ט          מגילה יח ב
עירובין יג א  תוספות

קנקנתום. פירש הקונטרס אדרמינ''ט ורשב''ם פירש דקנקנתום היא קרקע ירוקה שקורין אותה וידריו''ל וכן בערוך ור''ת נמי פוסק כן בתיקון ספר תורה דמותר לתת אדרמינ''ט לתוך הדיו לספר תורה לכולי עלמא דלאו היינו קנקנתום וא''ת דבמסכת נדה (ד' יט.) תנן שחור כחרת ומפרש התם חרתא דאושכפי ובפ''ב דגיטין (ד' יט.) קאמר דקנקנתום הוא חרתא דאושכפי אם כן משמע שהוא שחור ואילו וידריו''ל ירוקה היא ודומה לזכוכית ועל שם זכוכית נקראת וידריו''ל ולפי' הקונטרס ניחא ור''י מפרש דאחר שטוחנים אותה יפה לתת לתוך הדיו אז היא משחרת:

גיטין יט א תוספות         

קנקנתום חרתא דאושכפי. פי' בקונט' אדרמנ''ט ובשיחור דקתני בברייתא פירש נמי בקונט' דהוא אדרמנ''ט ואין נראה דלא תני בברייתא אלא הנך דלא תני במתניתין ואומר ר''י דשיחור הוא אדרמנ''ט וקנקנתום הוא כמו שפירש רבינו שמואל בעירובין (דף יג.) דהיא קרקע ירוקה שקורין וידרוי''ל בלע''ז ובערוך לועזו ויטריאול''ו

מגילה יח ב תוספות

קנקתום חרתא דאושכפי. פירש הקונטרס ארמינט"א וקשיא דא"כ יהא אסור להטיל ארמינ"ט לתוך הדיו אלא ש"מ דקנקנתום לא הוי ארמינ"ט דהכי נמי משמע התם. דמפרש טעמא דקנקנתום אסור משום דכתיב (במדבר ה) וכתב ומחה גבי סוטה כתב שיכול למחות ודיו שיש בו קנקנתום אינו יכול למחות וא"כ ש"מ דקנקנתום לאו היינו ארמינ"ט שהרי בכל יום אנו מטילין ארמינ"ט לתוך הדיו שלנו ואפ"ה מחקינן ליה שפיר ונראה כדפי' רשב"ם בעירובין (דף יג. ושם) דקנקנתום היינו ויטריול"ו ונהי דאמרינן התם שהיא ירוקה מ"מ י"ל שמשחרת כששוחקים אותה הדק הדק:

קיטן 1260, 358

TO 02 אובליאי''ש

obledes, oublies

TO 02a            אובליאי''ש         ברכות מא ב      

TO 02b            אובליאי''ש         עבודה זרה לח א           
TO 02c            אובליאי''ש         חולין סד א        
TO 02d            אופלטק"י           פסחים לז ב      

ראה: לועזים לבורא מיני מזונות

 TO 03  אופרי''ר           

offrir, offering, Opfer; offrande; Provenç. offrir, ufrir, du lat. offerendus, qui doit être offert, de offerre,; to make an

תוספות עבודה זרה ב א

ומיהו נכון הוא להחמיר כשבא העובד כוכבים ואומר הלויני מעות לשקרי שקורין אופרי''ר, אבל ר' אלחנן אמר כי גם באותם אופרי''ר אין שום איסור, כי מה שהם נותנים אותם לגלחים ולכומרים, אינו ממש לשם עבודת כוכבים אלא לצורך הנאתם.

TO 04  אורשרי''ש                   

osiers, medieval Latin osera, willow

עירובין לד ב תוספות - פרוש הקונטרס אורשרי''ש ואינו נראה

         קיטן 537

 TO 05  אייגל"א                           ראה: אשפרוי"ר  TO 18

aigle, eagle, vulture, aigle; provenç. aigla

  תוספות חולין סג ע"א - נץ - פירש בקונט' אשפרוי"ר, ואי אפשר לומר כן דהא נץ הוא מי"ט עופות ואינן דורסין כדפירש לעיל, וחזינן ליה דאשפרוי"ר דריס בין לפירוש הקונטרס בין לפירוש ר"ת שלוכד העוף ואוכלו מחיים. וכמו כן טועין גבי נשר שקורין אייגל"א, ואינו, דנשר יש לו ד' סימני טומאה ואייגל"א יש לו אצבע יתירה"

Hawk – the Kuntrast (commentary) explain as esparvier and this is not possible as the hawk is one of the 19 birds and they are raptors as explained above. And we see that the esparvier is a raptor both in the Kuntrast and according to Rabbeinu Tam in that it captures birds and eats them alive.  Similarly they err about the nesher which is called aigla, and it is not the nesher which has the four signs of tumah and the aigle has an extra finger

XIV cent., le faucon dessus l'aigle avoler (the falcon soars above the eagle)

 TO 06 איישילש

aiseles,  aisseles, from Latin axilla which in vernacular became axella, armpit

TO 06a            איישילש                        ערכים יט א       

TO 06b            איישילש                        שבת צב א        
TO 06c            איישילש                        נדה ל ב
ערכים יט א משנה

האומר משקלי עלי נותן משקלו. אם כסף כסף ואם זהב זהב. מעשה באמה של ירמטיא שאמרה: משקל בתי עלי ועלתה לירושלים ושקלה משקלה זהב. משקל ידי עלי, רבי יהודה אומר ממלא חבית מים ומכניסה עד מרפיקו ושוקל מבשר חמור ועצמות וגידים ונותן לתוכה עד שתתמלא.

רשי ערכים יט א  -       אציל שקורין איישיל''א וכשמכניסה יוצאין המים וכשמוציאה נמצאת חסירה

ערכים יט א תוספות

     מרפיקו. פי' רש''י אציל שקורין אשייל''א בלע''ז. ולא נראה שהרי בברייתא בגמרא תני עד האציל
)ת"ר משקל ידי ומשקל רגלי עלי. רבי יהודה אומר מביא חבית וממלא מים ומכניס ביד עד האציל וברגל עד הארכובה(
 ואי אפשר שהוא אשייל''א, דאיתא בפרק ב' דזבחים (דף יח:) ולא יחגרו ביזע שלא היו חוגרים במקום זיעה לא למטה ממתניהם ולא למעלה מאציליהם  [אלא כנגד אצילי] ידיהם ואי אמרת דהוא אשייל''א אדרבה שם הוא מקום זיעה
לכך פירש ר''י דהוא שקורין קוד''א ובמנחות (דף לז. ושם) ובזבחים (דף יט.) הארכתי

משנה  שבת צב א   

המוציא בין בימינו בין בשמאלו בתוך חיקו או על כתיפיו חייב שכן משא בני קהת. כלאחר ידו ברגלו בפיו ובמרפקו באזנו ובשערו ובפונדתו ופיה למטה בין פונדתו לחלוקו ובשפת חלוקו במנעלו בסנדלו פטור שלא הוציא כדרך המוציאין

רשי שבת צב א -  מרפקו - איישיל"א
תוספות שבת צב א

במרפקו. הוא שקורין קוד''א. ולא כמו שפירש בקונטרס אישיל''ש, מדתנן באהלות (פ''א מ''ח) רמ''ח אברים באדם, שלשים בפיסת היד, ו' בכל אצבע, שנים בקנה, שנים במרפק, אחד בזרוע, שנים בכתף, כו' משמע דמרפק הוא למטה מן הזרוע, וכן בפרק האומר משקלי (ערכין יט:) ידי ורגלי עלי, ממלא חבית מים ומכניס ביד עד האציל וברגל עד הארכובה ולאציל קרי ליה במתניתין דהתם במרפקו ותרגום של אצילי ידי מרפקי ידיה

יחזקאל יג יח
וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הוֹי לִמְתַפְּרוֹת כְּסָתוֹת עַל כָּל אַצִּילֵי יָדַי ...

תרגום יחזקאל יג יח - ותימר כדנן יי אלוהים וי עליהן על דמחחטן רקיעי חשוך על כל מַרְפְקִי יְדֽין ...

רשי יחזקאל יג יח - "אצילי" - איישיל"ש בלע"ז

משמע דאציל היינו קוד''א שהוא ביד כנגד ארכובה ברגל. ובפ''ב דזבחים (דף יק.) לא יחגרו ביזע שאין חוגרין לא למטה ממתניהם ולא למעלה מאציליהם אלא כנגד אצילי ידיהם ואי אצילי היינו אישיל''ש, היאך יחגרו למעלה מהם? ועוד א''כ כנגד אציליהן היאך חוגרים אדרבה שם היא מקום זיעה אלא ודאי היינו קוד''א

נדה ל ב
דרש רבי שמלאי למה הולד דומה במעי אמו לפנקס שמקופל ומונח ידיו על שתי צדעיו שתי אציליו על ב' ארכובותיו
רשי נדה ל ב - אציליו - איישיל"ש
תוספות נדה ל ב
שני אציליו על שני ארכובותיו. פירוש הקונטרס איישילי"ש. ורבינו תם פירש דאציל היינו קוד"א דאמר בפ' האומר משקלי (ערכין יט:) משקל ידי עלי משקל רגלי עלי כו' ומכניס ידו עד האציל ורגלו עד הארכובה וקוד"א ביד הוא כנגד הארכובה ברגל. ועוד דהתם משמע דאציל הוא מרפק ובאהלות (פ"א מ"ח) משמע שמנה לפי סדרי אברי האדם דמרפק היינו קוד"א. ועוד אמר בפ"ב דזבחים (דף יח:) לא יחגרו ביזע שאין חוגרין אלא כנגד אצילי ידיהם והיינו כנגד הקוד"א שדרך העולם לחגור ובבית השחי. אדרבה שם הוא מקום זיעה:

     קיטן 1934
זבחים יח ב - מאי לא יחגרו ביזע
יחזקאל מד, יח  - פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל רֹאשָׁם וּמִכְנְסֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל מָתְנֵיהֶם לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע

אמר אביי לא יחגרו במקום שמזיעין, כדתניא כשהם חוגרין אין חוגרין לא למטה ממתניהן ולא למעלה מאציליהן
רשי  זבחים יח ב
ולא למעלה מאציליהן - למעלה מנגד מרפקן שקורא קוד"א לפי ששם היד שוכב תמיד על הצלעות ומזיע

   קיטן 2368  -    אישיל"א  אציל  בית השחי

   קיטן 2414   -  אישילי"ש אצילים  ביתי שחי  
 

Up to his wrist:   azil which is called aissele and when it displaces the water, what is missing in the container is mass required to donate.

Rashi explains azil as armpit which is aissele in French and this does not appear to be correct as the the braitta states up to the azil and this is not compatible with the Mishnah in the second chapter of Zevachim……………… therefore Rabbi Yitzchak explains that what is meant is code (elbow)

Up to his marpek.  Rashi states that marpek is armpit and Rabbainu Tam disagrees in three mesechtot  (Shabat, Nidah, Aruchin) that the word means elbow. However, in one mesechet, Zevachim, Rashi states that marpek is elbow.

TO 07 אינדי''ש, אירנד"א

indigo; indico (Spanish);indicum (Latin)

TO 07a            אינדי''ש חולין מז ב'        
TO 07b            אינדי''ש סוכה לא ב
חולין מז ב - ירוקה דכשרה היכי דמיא ככרתי
תוספות חולין מז ב
אלא ירוקה ה''ד ככרתי. וי''ס שכתוב בהן ככרתן והכל אחד וכתב בערוך דהוא צבע ירוק ותרגום של חציר הוא כרתי ונראה דהוא צבע  בלע''ז אינדי''ש........כך אומר ר''ת דהא דפסלינן בפרק לולב הגזול (סוכה דף לד:) אתרוג הירוק ככרתן דוקא בצבע אינדי''ש

Marco Polo, 13^th cent. - de poivre, et de gingembre et d'inde (the pepper, ginger and indigo)

תוספות סוכה לא:

וההיא דברכות משמע קצת שדומה לאירנד"א בלע"ז דתנן התם פ"ק (דף ט:) משיכיר בין תכלת לכרתי משמע דמעט משונין זה מזה, ובמנחות פ' התכלת (דף מג:) אמרינן דתכלת דומה לים וים דומה לרקיע וזהו כעין צבע שקורין אירנד"א בלע"ז

                                                                                                                               אישטדיליי"ר    TO 08
  estrellier, from vernacular latin strigiliare, derived from strigila, stirgil – horse comb
 רשי מועד קטן י ב - לסרוקי סוסיא אישטדיליי"ר לקרצף
 תוספות מועד קטן י ב - פירוש דלסרוקי סוסיא, שפירש בקונטרס אושטלי"ר בלעז אין נראה

לי. דהא קי"ל דבין קירוד ובין קירצוף שרי כדאי' סוף פרק שני דביצה (דף כג.) לר' שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר וקיימא לן כוותיה אלא ענין אחר הוא:
  ca 1170 estrillent "frotter un cheval avec une étrille" comb the horse with an stirgil"
  

TO 09  אישטובל''א                  

estoble, estuble, esteuble, stubble

 That which remains on the ground after reaping is straw or estoble

תוספות בבא מציעה קג א  -  בתבן ובקש. אותו שנקצץ עם השבולת קרוי תבן והנשאר בארץ קרוי קש שקורין אישטובל''א

      קיטן   127

  אישטרנויי''ר TO 10   

esternuder, sneeze

נדה ס"ג א תוספות - מעטשת. אישטרנויי''ר בלע"ז פירש רש''י בגמרא באליי''ר  ואין נראה אלא פירוש רוטי''ר וכן גיהק בתפלה רוטי''ר ובערוך פירש קול היוצא מן הגרון מתוך מאכל כבד וזה רוטי''ר ואין נראה לפרש שנגלוטי''ר.

         קיטן 15 ברכות כד. אישטירנוד"ר

 TO 11  אלום                

alum

תוספות  נדה סב א
על כן נראה כמו שפי' רש''י בשבת שהוא כעין מחפורת צריף שקורין אלו''ם ומין קרקע הוא וכמו גפרית הוא שאינו נשרש בארץ:
           קיטן   135    שבת נ.

 TO 12  אמנדליי''ד                   

amandier, mandelbaum, almond tree

תוספות בכורות ח א

תרנגולת כ''א יום כנגדה באילן לוז. פי' הקונטרס קורדל''א שגדלים בו אגוזים קטנים וריב''א מפרש שקדים שקורין אמנדליי''ד

קטן 3592

 

TO 13  אמרופיי"ל                    

amerfoille

חולין  נט א

 ראה: לועזין לירקות שאדם יוצא בהן חובתו בפסח

 

TO 14  אנילי“ש           

anelli

ברכות לח א

 ראה: לועזים לבורא מיני מזונות

 

TO 15  אנפשייר                      

enpeser, empeser  putting in starch

מועד קטן י ב  - רבא שרא לכסכוסי קירמי, מ"ט מעשה הדיוט הוא

            cuvaler  cavaler          לכסכוסי - גיהוץ שקורין קובילו"ר -              רשי מועד קטן י ב 

תוספות מועד קטן י ב

כסכוסי. פי' בקונטרס אנפשיי"ר בלע"ז (לא מופיע ברשי) ויש מפרשים  ליקיי"ר ולשון כסכוס משמע כן כדאי' פ' תולין (שבת דף קמא. ושם) מכסכסו מבפנים ואין מכסכסו מבחוץ גבי טיט

A word that has its earliest mention is in Rashi: Fin xi es. enpeser (Raschi Gl., p. 46 ds T.-L.); ca 1260

קיטן 1037

 

TO 16  אצטוו''ש                                  

entortil, twisted; entortiliez

כלאים פ''ט מ''ח

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, נָלוֹז וּמֵלִּיז הוּא אֶת אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָלָיו:

תוספות נדה סא ב

אצטוו''ש (צ"ל אנטר״ש)  הוא בלע''ז לשון עקש ופתלתול (דברים לב) ומשום הכי איצטריך  קרא למשרי כלאים בציצית שחוטי הציצית שזורין

קיטן 2348

 

TO 17  אשפרוי"ר        

esparwier,  esparvier, épervier, sparrowhawk, Provenç. esparvier

תוספות חולין סג ע"א

"נץ - פירש בקונט' אשפרוי"ר ואי אפשר לומר כן דהא נץ הוא מי"ט עופות ואינן דורסין כדפירש לעיל וחזינן ליה דאשפרוי"ר דריס בין לפירוש הקונטרס בין לפירוש ר"ת שלוכד העוף ואוכלו מחיים. וכמו כן טועין גבי נשר שקורין אייגל"א, ואינו, דנשר יש לו ד' סימני טומאה ואייגל"א יש לו אצבע יתירה"

Hawk – the Kuntrast (commentary) explain as esparvier and this is not possible as the hawk is one of the 19 birds and they are raptors as explained above. And we see that the esparvier is a raptor both in the Kuntrast and according to Rabbeinu Tam in that it captures birds and eats them alive.  Similarly they err about the nesher which is called aigla, and it is not the nesher which has the four signs of tumah and the aigle has an extra finger

קיטן 1683

אורחות חיים כלאים

ואותן היהודים הצדין בעוף שקורין אישפרוי"ר אין להם לקשור החבל שהעוף נקשר בו בתפוס מן האוכך מן הסוס לפי שהן כלאים.

And those Jews who hunt with the esparvier should not tie the rope that the bird is tied with to the postern of the saddle of the horse because of killaim.

 

Fig. 01 Tosf

Chasse à l’épervier en 1379.

 

TO 18 אשקצ''ש

Eschaces, from eschace  (stick), stilts, échasses

TO 18a            אשקצ''ש            שבת סו ב         

TO 18b            מקי''נש              מנחות לא א      

רשי שבת סו ב

קישורי: אשקצ''ש שמהלכין בהם במקום טיט, וקשיא לי נהי דטהורין מטומאת מגע דפשוטי כלי עץ נינהו אבל מן המדרס למה טהורין:

Eschaces which are used for walking in mud. This is difficult for me to understand. It is clear how they are tahor from the touch of tumah as they are simple wood utensils but why would they be tahor from the tamah of being stepped on.

 תוספות שבת דף סו - ב קישורי. פירוש הקונטרס אשקצ''ש והקשה בקונטרס ור''י תירץ דכיון שאינם עשויים אלא ללכת דרך העברה בטיט אינו טמא מדרסץ ובערוך פירש דקישורי היינו אשקצ''ש שעושין הליצני והן גבוהין מאד ואינן אלא לרקד עליהן ולא להילוך עבידי:

The Konstrast (commentary) brings a definition of eschaces which he finds difficult.  Rabbeinu Yitzchk answers that since they are only for walking in mud they do not received the tumah of being stepped on.  The Aruch explains the eschanes referred to are those used by clowns and are very high and can only be used for dancing and not walking.

תוספות  מנחות לא

פירש אשקינ''ש בלעז שהולכים עליהן בימות הגשמים ולא דמי לעגלה של קטן [בסוף פרק שני] דביצה (דף כג:) דטמאה מדרס ומיהו ר''ח פירש אלוקטמים מקי''נש גדולות שהולכין עליהן הליצנים לחידוש

Eschaces are used for walking during the rainy days and are not similar to a children's cart which does received tumeh of being stepped on.  However, Rabbeinu Channiel explains them as Elokatmim, big  macchina which the clowns walk on for novelty.

מקי''נש

corrupt form of  eschaces, macchina  [I suggest], mechanical devices, echasseurs

  קיטן 265 קביים

Fig. 02 Tosf

divertir le peuple, comme font les bateleurs

used for entertaining people, even while juggling

 

Fig. 03 Tosf

soit pour marcher dans des marais

for marching through swamps

 

TO 19  באליי''ר           

bailer, bâiller, yawn

תוספות נדה ס"ג א

מעטשת. אישטרנויי''ר בלע"ז פירש רש''י בגמרא באליי''ר,  ואין נראה אלא פירוש רוטי''ר וכן גיהק בתפלה רוטי''ר ובערוך פירש קול היוצא מן הגרון מתוך מאכל כבד, וזה רוטי''ר ואין נראה לפרש שנגלוטי''ר.

    קיטן 14 ברכות כד.

 

TO 20  בונטונ''ש

            bouton, in Latin arbutus, wild strawberry, arbutus (les arbousiers), Arbutus unedo

L'Arbousier ou Arbousier commun (Arbutus unedo), fraisier en arbreouarbre à fraises, est une espèce d'arbustesou de petits arbres notamment répandus dans le Midi de la France

 תוספות נדה ס"ג א

מהכא נראה דתותים ופריזיי''ש ובונטונ''ש וכיוצא בהן, צריכין לברך עליהם בורא פרי העץ, שהרי דרך העץ להתקיים ימים רבים, וכי שקיל הפרי בשנה זו, הדר אתי פרי באותו העץ.

 

 

Fig. 04 Tosf  Arbutus unedo

The fruit of Abutu uendo, although it is called a wild strawberry, is not generally used for human consumption. However in German Marpe Lashon writes Heidelbeere or Bickbeere which is bilberry or blueberry

 

Fig. 05 Tosf

bilberry or blueberry

TO 21  בוניי''ש

beignets

ברכות לח א      

ראה: לועזים לבורא מיני מזונות

 

TO 22  בלינ"א 

baleine,  balaine;  baleen whale

הירינגש; הריג״ש; ארינג"ש

hering;  heringe;  harengs

מרנ"ש

muräne;  mūrēna; eels, Moray eels, murènes ou murénidés, Murene, Muraena, presumably from the Latin mŭrēna.

תוספות בכורות ז ב

רוב דגים במינם משריצים. הלכתא כרב אשי דהוא בתראה ויש להתיר אותן דגים שקורין מרנ"ש הנמצא תוך דג בלינ"א

And one should permit those muräne which are found inside the balaine

 המתרגם

דף ז ע"ב תוספות  ויש להתיר אותן דגים שקורין מרנ"ש (דיא מורענע אין דעם אאלע עהגליכער פיש) הנראה תוך דג בלינ"א (וואאלפיש)  der Walfisch

the murine is the eel Anguilla fish  difficult to translate

muräne - One of the words first found in Rashi: Ca 1100 judéo-fr. morayne (Gloses de Raschi, éd. A. Neubauer ds Rom. St. t. 1, 1871-75, p. 168, 105);

balaine

Latin bālaena, from Ancient Greek φάλαινα (phalaina)

צאן קדושים:   הירינגש

סדור רשי ע׳ 291 סי׳ תרי״א:

ולכך אותו דג שקורין הריג״ש נהגו העם בהם היתר מפני שאין טמאים עולין עמהם ולבדן הם נמלחים.

עמודי הגולה - ודגים המלוחים כמו ארינג"ש

This whole topic has always been puzzling to me.  Baleen whales which were hunted in the area of the Tosephot do not usually ingest eels or herring.

TO 23 ברבט”א

barbut

תוספת חולין סד א

ועל זה אנו סומכים לאכול אותן דגים שקורין ברבט''א בלע''ז, ואפילו לא ידעינן אם נשרו הקשקשין בשעה שעולה מן המים, סמכינן אסימני עוברי דגים

And on this we rely to eat the fish called barbut and even if we do not know that its scales fall off when it is taken out of the water

XIIIe cent. Sardines, bresmes et dorees, barbues grasses (sardines, bream and dorees, fat barbues)

( modern French barbeau, barbus  for a type of carp does not appear to be related)

 

 

 

Fig. 06 Tosf Cyrprinus Barbus

 

TO 24  גומא

Gomme, gome, from Latin gumma                    

מחזוש ויטרי      I-45,653,654      תרגום לנטף     

תוספות שבת כג א

כל השרפים יפים לדיו. פירש בקונטרס שרף גומא, ואין נראה לר"ת דהא דיו אין זה גומא כדאמרינן בפ"ב דגיטין (דף יט. ושם) בכל כותבין בדיו בסם ובסקרא ובקומוס, ומפרש בגמרא קומוס גומא ודיו, נמי אין זה מי עפצים שרגילין להניח בהן גומא, דהא בברייתא קתני התם כתבו במי טריא ועפצא דהיינו עפצים כשר משמע דלאו היינו דיו דקתני במתניתין ועוד דכשר משמע דיעבד ובדיו היא עיקר הכתיבה, ועוד דבפרק כל היד (נדה דף כ. ושם) אמרינן פלי קורטא דדיותא ובדיק דהיינו דיו שלנו שהוא קשה, ולא של עפצים ואין דרך להניח גומא לתוך דיו שלנו, אלא שרף [דהכא] היינו לחלוחית של אילן כמו שאנו עושין דיו שלנו, וכן יש בנדה בפ"ק (דף י:) גבי בתולה זו שירפה מצוי וזו אין שירפה מצוי וכן בפ' כל שעה (פסחים לט. ושם) ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין דע"כ ההוא שרף היינו לחלוחית, ועל כן היה פוסל ר"ת ספר תורה שאין כותבין בדיו שלנו דשאר לא מיקרי דיו כדפי' ואמרי' בפ' הבונה (לקמן קג:) כתבו שלא בדיו הרי אלו יגנזו ומוקמי' לה בהקומץ רבה (מכחות דף לד) בספר תורה.

TO 25  גלטונ“י

gallette

פסחים לז ב      

ראה:  לועזים לבורא מיני מזונות

 

TO 26  גרדיי''ל

Gradil, dreifuss, tripod, gradilles, grills, gridiron, roste, griddle

TO 26a            גרדיי''ל עירובין קא א     

TO 26b            גרדיי''ל שבת קלח א      

תוספות עירובין קא א - פירוש בקונטרס שמסדר ביצים על כלי ברזל שקורין גרדי''ל (1) ואין נראה

תוספות שבת קלח א - האסכלא שקורין גרדיי''ל (1)                       

            קטן 576                        griddle 

(1)  טרופיי"ש  dreifuss tripod

(2)   דריפו"ש dreifuss tripod

(3) גראדילי"ש gradilles, grills, gridiron

(4) רוש"ט   roste, griddle

 עמודי הגולה קצט

כלי סעודה צריכין טבילה, הילכך טרופיי"ש (1) בלע"ז (דריפו"ש) (2) אין צריך טבילה, דאף על גב ששופתין אליה הקדירה של מאכל, מכל מקום כיון שאין נותנין עליו מאכל עצמו, אין צריך טבילה, אבל גראדיליש (3) בלעז (רוש"ט) (4) צריך טבילה לפי שצולין עליו ממש המאכל עצמו דגים או בשר.

 Only food utensils directly associated with the meal require tevillah. Therefore the dreifuss does not require tevillah even though one puts the pot of food on it; in any event no food is directly placed on it so it does not need tevillah. However the gredil (roste) needs tevillah as food is roasted directly on it whether fish or meat.

Fig. 07 Tosf

TO 27  דגוריד 

degrees, provenç. degra,degrat,  degrés, degrez,

תוספות יומא נב א

 שהיו עושין כעין אצטוואות סטיו לפנים מסטיו מעלותם של אבנים שקורין דגוריד

           

            

Fig. Tosf 08

Les degres qui menent a la cathedrale Saint_Louis

                                    

TO 28  דמזיל''ש

Camisolla, Provençal - camisolla, diminutive of camisa, shirt, both from Late Latin camisia

תוספות ביצה טו א

והני פורפוינטי''ש, שקורין באשכנז דמזיל''ש, שאנו לובשים דפעמים שיש בהן צמר, יש לומר הואיל ואם עושין קרע קטן מוציאין אותו דרך הקריעה דחד מסרך סריך לחבירו שרי, אבל אם היו משימין בהן חתיכות קטנות של בגד צמר ודאי שיהא אסור.

As to the pourpoint, which is called in askenaz camisolla, which we wear occasionally and has wool in it, we say that since if we make a small tear the stuffing comes out, it is permitted. However if we fill the lining with little pieces of wool clothe, then is it definitely not permitted because of killayim

TO 29 הירינגש

hering

בכורות ז ב       

ראה: בלינ"א TO 22

 

TO 30 הריצון

heriçon, hedgehog, European porcupine

                  

תוספות שבת נד ב

דלא למציוה יאלי. פירש"י שאנשוא"ש דהיינו עלוקה, ואין נראה דאין מוצצות אלא דם ועוד דהוה ליה למימר עלוקות ולא אשכחן דקרי להו יאלי בשום מקום. ונראה דיאלי היינו נמי קופר דמתני' כדאמר בריש בבא בתרא (דך ד.) גבי הורדוס אהדר ליה כלילא דיאלי ונקרינהו לעיניה והאנקה מתרגמינן יאלי (ויקרא יא) והוא שקורין הירצו"ן 

            קיטן  1593, 2278          eriçon  218 איריצו"ן      קיפוד   heriçon

TO 31  וידריו''ל

Vitriol, copper sulfate; Provenç. vitriol, vitri; 

vitriol from Medieval Latin vitriolum "vitriol," from Late Latin vitreolus "of glass," from Latin vitreus "of glass, glassy," from vitrium "glass".  So called from its glassy appearance in certain states. 

TO 31a            וידריו''ל עירובין יג          

TO 31b            וידריו''ל גיטין יט א         

TO 31c            וידריו''ל מגילה יח ב       

 

תוספות עירובין יג א

קנקנתום. פירש הקונטרס אדרמינ''ט ורשב''ם פירש דקנקנתום היא קרקע ירוקה שקורין אותה וידריו''ל וכן בערוך ור''ת נמי פוסק כן בתיקון ספר תורה דמותר לתת אדרמינ''ט לתוך הדיו לספר תורה לכולי עלמא דלאו היינו קנקנתום וא''ת דבמסכת נדה (ד' יט.) תנן שחור כחרת ומפרש התם חרתא דאושכפי ובפ''ב דגיטין (ד' יט.) קאמר דקנקנתום הוא חרתא דאושכפי אם כן משמע שהוא שחור ואילו וידריו''ל ירוקה היא ודומה לזכוכית ועל שם זכוכית נקראת וידריו''ל ולפי' הקונטרס ניחא ור''י מפרש דאחר שטוחנים אותה יפה לתת לתוך הדיו אז היא משחרת:

…and vidriol is green as it is similar to glass and it is therefore called vidriol

  תוספות גיטין יט א

קנקנתום חרתא דאושכפי. פי' בקונט' אדרמנ''ט ובשיחור דקתני בברייתא פירש נמי בקונט' דהוא אדרמנ''ט ואין נראה דלא תני בברייתא אלא הנך דלא תני במתניתין ואומר ר''י דשיחור הוא אדרמנ''ט וקנקנתום הוא כמו שפירש רבינו שמואל בעירובין (דף יג.) דהיא קרקע ירוקה שקורין וידרוי''ל בלע''ז ובערוך לועזו ויטריאול''ו

            קיטן 1232

 

TO 32  ויר"ד     סוכה לא ב         verd

תוספות - הירוק ככרתי. משמע שמראהו כצבע שקורין ויר"ד

                                    verd, vert, green
 

TO 33  וירבל“י  פסחים לז ב       erblata

ראה: לועזים לבורא מיני מזונות

 

TO 34a            ורימשיי''ש         ברכות לח א       vermicelli

TO 34b            גרימזל"י                        פסחים לז ב      

ראה: לועזים לבורא מיני מזונות

 

TO 35  זינזי''ברו           ברכות לו ב        gingembre, ginger

PR 10        גייננבור"א          הפרנס סימן ש"פ                        gingembre

אמרי ליה רבנן למרימר כס זנגבילא ביומא דכפורי פטור והא אמר רבא האי המלתא דאתיא מבי הנדואי שריא ומברכין עליה בפה''א לא קשיא הא ברטיבתא הא ביבשתא

תוספות

כגון ליטוארי''ו בלעז מברכינן עליה בורא פרי האדמה אבל יבישתא לא מברכינן עליה וכן הלכה בזנגבילא שקורין זינזי''ברו בלעז

Ginger; Zingiber officinale; zingíberis (ζιγγίβερις(

 

                                   

Fig. 09 Tosf Zingiber officinale

 

TO 36  טונינ״א

tonine, tuna; gezalzen Thun, Latin thunnus, itself from Ancient Greek θύννος ‎(thúnnos)

תוספות נדרים נא ב -  קונם וכי׳ טרית טונינ״א בלע׳׳ז  

קיטן 244

ד"ר משה רענן מסכם:

http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=27753

טרית = טונה

הערוך (ערך "טרית") פירש: "... פי' חתיכי דג גדול הוא ונקרא בלעז טונין וכו'". רש"י בסוגייתנו כתב: "טרית - דג שקורין טונינ"א". באופן זהה פירש רש"י גם בברכות (מד ע"א): "כי אתא רב דימי, אמר: עיר אחת היתה לו לינאי המלך בהר המלך, שהיו מוציאים ממנה ששים רבוא ספלי טרית לקוצצי תאנים מערב שבת לערב שבת". מפרש רש"י: "ספלי טרית - ספלים מלאים חתיכות דג חתוך, שקורים טונינ"א". את הלעז "טונינ"א" מתרגם ד"ר משה קטן (1) ל"טונה". הטרית במובן דומה מופיעה גם בנדרים (נא ע"ב): "מתניתין. מן הצלי אין אסור אלא מן הצלי של בשר ... דג דגים שאני טועם אסור בהן בין גדולים בין קטנים, בין מלוחים בין תפלים, בין חיים בין מבושלים, ומותר בטרית טרופה ובציר וכו'". רש"י: "ומותר בטרית טרופה - דג ששמו טרית ומוכרין אותו בחתיכות שלא נדר אלא מדג הנמכר שלם". העובדה שהטרית נמכרת דווקא בחתיכות מעידה על כך שמדובר בדג גדול. בתוספות (שם) הדבר נאמר במפורש: "בטרית טרופה - מין דג גדול שחותכין וטורפין אותו ולא מיקרי לא דג ולא דגים אלא יש להם שם בפני עצמם". כמה ממיני הטונה אכן גדולים מאד וגם היום אינם נמכרים שלמים אלא פרוסים. "מוסף הערוך" פירש: "בלשון רומיי מין דג גדול ממיני אטונס". Tunnus ביוונית הוא דג הטונה. על פי ל. לוויסון ניתן למצוא את הקשר האטימולוגי בין הטרית לטונה בכתבי פליניוס שם נאמר ש – Triton הוא מין גדול במשפחת הפלמדיים כלומר טונה. ככל הנראה הוא קושר בין טרית לטריטון.

This is one of the words that Rashi is the earliest citation:

Thonine, subst. fém.attest. a) fin du xies. tonine « thon » (Raschi, Gl., éd. A. Darmesteter et D. S. Blondheim, t. 1, 1004(

TO 37  טורק''א

Dicktich

תוספות נדרים מא ב - חריות שסביב לדקל מגין עליו כדקל בלע''ז טורק''א    

            copious growth of branches growing out of the trunk of the palm tree

המתרגם           כדיק  בלע"ז טוד"ק

 

TO 38  טריט"א

torte, from Late Latin torta "flat cake," also "round loaf of bread" (torta panis)

תוספות עבודה זרה  סו ב

 ואין לחוש אם אפו פשטיד"א של בשר עם טריט"א של גבינה בתנור אחד, רק שלא יגעו זה בזה

המתרגם טריט"א: (צערר האקטעס), (צערריבענעס)

הדיק כתות כרור,  צעריבן

 12 cent. tourte

TO 39 טרפידא                                                                                                                                     

Trépied, tripod

TO 39a            טרפידא             עירובין קא א                  trépied

TO 39b            תרפי"ד             עבודה זרה סו ב             trépied

תוספות עירובין - וה"ה תחת מחבת שלנו שקורין תרפי"ד בלע"ז

תוספות  עבודה זרה

ואין לחוש אם אפו פשטיד"א של בשר עם טריט"א של גבינה בתנור א', רק שלא יגעו זה בזה או עם האיסור פי' כגון פשטיד"א של נבילה אין לחוש. כמו כן אם שמנונית האיסור על המרדה שקורין פאל"ה בלע"ז

ראה: גרדי"ל

 

TO 40  יאל"ה

Yellow, gelb (German), jeel (East Frisian)

תוספות סוכה לא ב

משמע דירוק דמי לחלמון של ביצה שהוא כעין צבע יאל"ה ובכל הצבעים שזכרתי אין בהן נוטה למראה אדמומית אלא צבע יאל"ה

 

TO 41  יושט"ש

Botas, botils, cups.

            (קנא"ש)

(Kanne, tankards, bottles)

תוספות עבודה זרה לב ב

וגם יושט"ש וקנא"ש של עץ אף שלנו כיון שהם זפותין יאסרו אם נתן בהם יין שעה אחת ולפי זה יש להתיר הקנא''ש והיושט''ש אע''פ שהם זפותין דכיון שאין מכניסן לקיום והשתא ניחא כל מה שהקשינו לפרש''י רק לשון גרודים אכן רבינו תם הקשה לו מן ההלכות גדולות שפירשו הני מילי נודות שאין מכניסן לקיום אבל קנקנים שמכניסן לקיום לא ולפי זה אין להתיר הקנא''ש זפותות אף על פי שאין מכניסן לקיום דומיא דנודות

Also even our botas and kannen which are of wood, as they are lined with pitch, they are forbidden, if he put wine in them for even a short time.

עמודי הגולה - ובוט"ש וקאניש של עכו"ם רבינו תם (תוספות לב לד) התירם בסוף ימיו בהדחה

13th century: De son bon vin li fu uns botels (well presented, each in its own bottle)

 

TO 42  ייט''י דונראי

je te donner     I give you

TO 43  ייט''י דיברא''י    

je te devez       I owe you

תוספות בבא בתרא קעג ב 

אי נמי שאינו מזכיר לשון הלואה אלא לשון פרעון דקאמר ייט''י דונראי ולא קאמר ייט''י דיברא''י

            אנכי אתן לך       אנכי אחייב לך   

                              

44 TO  לאמפא  

lampe, lanpes. lamp, from Latin lampas (torch);

תוספות שבת מז ב        

 ומה רגילים לתת מים בזכוכית שקורין לאמפא ונותנין עליה שמן בערב שבת אין זה קרוי קירוב כיבוי

  I-88 מחזור וויטרי

כלי זכוכית שאנו מדליקין בהן שקורין לנפש       lanpes                                     

קיטן 143, 171 lampe

 

TO 45  לומיברד''ש

Lombard chestnuts, Lombards are a type of chestnuts and they are also called marron [Castanea sativa, sweet chestnut, espece de grosse chastaigne]. Possibly it was a variety grown in Lombardy, Italy  

תוספות ברכות לח ב      

וכן אותן ערמוניות וחבושים שאינן ראוין לאכלן חיין כמו מבושלין בתחלה מברכין עליהן שהכל ומבושלין בורא פרי העץ אך אותן ערמוניות שקורין לומיברד''ש מברך עליהן בורא פרי העץ אפילו בתחלה

 

 

 

Fig. 10 Tosf Castanea sativa

 TO 46  ליטוארי"א         

letuárie, electary, powdered drug mixed with honey or sugar; elettovario (Ital.), electuary

ברכות לו ב       

אמרי ליה רבנן למרימר כס זנגבילא ביומא דכפורי פטור והא אמר רבא האי המלתא דאתיא מבי הנדואי שריא ומברכין עליה בפה''א לא קשיא הא ברטיבתא הא ביבשתא

רשי ברכות לו ב

המלתא. ליטואר''יו (ליטוארי''א): דייסא לתרופה העשויה מעשבים ממותקים בלעז

תוספות ברכות לו ב

כגון ליטוארי''ו בלעז מברכינן עליה בורא פרי האדמה, אבל יבישתא לא מברכינן עליה. וכן הלכה בזנגבילא שקורין זינזי''ברו בלעז וכן קל''ו של גרופל''י שאין רגילים לאכול [אלא] ברטיבא כגון בליטוארי''ו, אין מברכין עליהם כלל ביבשתא.

      קיטן31  דייסה לתרופה, העשויה מעשבים ממותקים          

Chaucer - Middle English 13th century Troilus and Criseyde

But al to late comth the letuarie         

מרדכי - לטוייר״א

רש״י יומא פ״א ב׳ - תימלתא ליטוריג''ה שמפטמים בשמים כתושים בדבש

 

Fig.  011 Tosf Albarello drug jar for the Universal Electuary, Italy, 1601-1800

                        Science Museum London

The Gothic lettering on the jar says Diacatholicon – Latin for “the Universal Electuary”. An electuary is a thick sticky liquid medicine and this treatment was so called because it was supposed to purge all the humours equally. Made from a blend of boiled ingredients, including rhubarb, violets, gourds, melons with liquorice, and sugar with crushed powder of cassia.
 

TO 47  ליקייר

lischier, smooth out by ironing; nfr lisser (smooth)

מועד קטן  י ב - רבא שרא לכסכוסי קירמי מ"ט מעשה הדיוט הוא

רשי מועד קטן  י ב - לכסכוסי - גיהוץ שקורין קובילו"ר        

washing, (cuve r) cuvaler,  cavaler

תוספות מועד קטן  י ב - כסכוסי. פי' בקונטרס אנפשיי"ר בלע"ז )לא מופיע ברשי) ויש מפרשים  ליקיי"ר ולשון כסכוס משמע כן כדאי' פ' תולין (שבת דף קמא) מכסכסו מבפנים ואין מכסכסו מבחוץ גבי טיט

This is one of the words which Rashi is given as the earliest mention.

 XI^e siècle Attesté sous la forme lischier et le sens de « repasser (au fer chaud) » dans les gloses de Rachi ; probablement issu du croisement du latin lixare (« faire cuire dans l'eau, extraire par lixiviation ») : le repassage et lissage se faisaient à l’eau chaude ; avec le latin allisus (« élimé ») pour lisse.

קיטן 992 ליקשקיי"ר lischier  to smooth out by ironing

             

TO 48 למטוך

 Lutin, Lutin from Neptune, From earlier luitin, a variation (with change of suffix) of luiton, itself an alteration (probably after Old French luitier ("to fight") of nuiton, which itself was an alteration (after nuit ("night") of netun, from Latin Neptunus - Neptune

רשי מעילה יז ב - בן תמליון. שד שקורין נוטיו''ן

תוספות מעילה יז ב

לקראתו בן תמליון. אותו הוא הוא שקורין למטוך בלע''ז וכמו תינוק קטן הוא ורגיל בין הנשים להתלוצץ בהן

קטן 2387          Nutiun  Bartholomew

קופידון המיתולוגי. הוא תינוק היורה חיצים של אהבה וגורם לנשים להתאהב

הגרסה של התוספות ,לומטו"ך. יכולה להיות שיבוש של לוטי"ן , lutin- כצורת המלה הצרפתית של היום

לאמו״ר (alternative gloss)

Latin Amor, L'Amour

והוא אליל המכונה בלשון רומי אמאר וצורתו כמו תינוק קטן

  TO 49  לנישו''ר

lunison (clair de lune), glanzend, shining, das Mondlicht; lustre

תוספות תענית דף ג ב - פירוש זריחת הלילה שקורין לנישו''ר בלעז

אולי צריך להיות לונישון  

אישלושטר''א בלע''ז  (alternative gloss)

11th century    la lune est luisant   (the moon was shining(

 

TO 50  מוליני''ט          

Molinet, moulix (Steinsoltz); C'est le diminutif de Molin, petit molin; a small mill

Moulin; provenç. molin, moli, peppermill

ביצה יד ב         

ברחים שלהם משום דמחזי כעובדא דחול כשטוחנין ברחים שקורין מוליני''ט בלע''ז

סידור רשי         מולצי״ל, מולצין  molinet           ע׳ 176 סי׳ ש״ס   ע׳ 300 סי׳ תרכ״ט

ורחיים שלהם קרי מולצין שלנו, אבל רחיים של פלפלין שקורין מולצי״ל צריכין טבילה דמתכת שלהם עיקר

  List of Figures

Fig 01 Tosf

Chasse à l’épervier, 1379. Illustration figurant dans le Ménagier de Pichon.

 Fig. 02 Tosf

divertir le peuple, comme font les bateleurs

used for entertaining people, even while juggling

Fig. 03 Tosf

soit pour marcher dans des marais

for marching through swamps

Fig. 04 Tosef

Arbutus unedo

 "Deux arbouses" by Bachelot Pierre J-P. Licensed under CC BY-SA 3.0 via Commons https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Deux_arbouses.JPG#/media/File:Deux_arbouses.JPG

 Fig 05  Tosf

bilberry or blueberry

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/9d/Blaeberry.jpeg/220px-Blaeberry.jpeg 

Fig. 06 Tosf Cyrprinus Barbus

Fig. 07 Tosf gradil

 Fig. Tosf 08

Les degres qui menent a la cathedrale Saint_Louis                            

Fig. 09 Tosf Zingiber officinale

 Fig. 10 Tosf Castanea sativa

http://couleurs.ilovefood.fr/images/marron/17.jpg

 Fig.  011 Tosf Albarello drug jar for the Universal Electuary, Italy, 1601-1800

Science Museum London

The Gothic lettering on the jar says Diacatholicon – Latin for “the Universal Electuary”. An electuary is a thick sticky liquid medicine and this treatment was so called because it was supposed to purge all the humours equally. Made from a blend of boiled ingredients, including rhubarb, violets, gourds, melons with liquorice, and sugar with crushed powder of cassia.