ראש השנה המכון הירושלמי review
עם פירוש אור לישרים מאת הרב יהושע בוך
מכון הירושלמי תלמודה של
א"י
התשע"א 284 pp + index
I have learned Yerushalmi with five different recent commentaries
and there is no question in my mind that this is the finest, most
intellectually engaging commentary in the last thirty years. The author brings the parallel texts from the
aggadot of Eretz Yisrael , Tosepta and Bavli as well as the Paytanim of
Eretz Yisrael and the nusach tefillah of Eretz Yisrael as found in the
Geniza. However, on just about every
page there is a new insight into the text which I found very stimulating. Although the author does not assume a great deal
of Talmudic background information on the part of the reader, it appears to me
that understanding the commentary requires
a high level of intellectual ability as well as an appreciation of
analytical thought . The editors have decided not to use any abbreviations, which
is admirable, but also not to use any Greek or Latin letters. This can be annoying. For example, in explaining the name
תלסיס = , תרשיש writing Θαλάσσιος or
Thalassius would make it much clearer why תלסיס is connected to water or
explaining when considering the five different variations of אִפוֹפֵס אופכי אפרוחי איפופסי איפיכי, why the commentator decided the correct word was the Greek
אָפּוֹכֵי (ἐποχή
?). The commentator's insistence on
bringing definitions of the terms in the Yerushalmi from the Terminology of the
Yerushalmi by L. Moskovitz on every section is not particularly successful as
the definitions are verbose and in many cases superfluous (the phrase may
introduce a pasuk, a mishneh, a braita or an Amoraic saying)
I found the use of the piyutim from the geniza was particularly
interesting. For example, the use of ונתנה תוקף as a proof text that
that כבנו מרון is not the Latin word
numerus but most correctly בני
מרום or that humans like angels are judge on
Rosh Hashanah like described in the Targum on Job.
איוב א,ו תרגום
{ו} וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים
לְהִתְיַצֵּב עַל יְהוָה וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם:
והוה יום דינא בריש שתא ואתו בני מלאכיא למקום בדינא
קדם ייי ואתא אף לחוד סטנא במציעהון למקום בדינא קדם ייי׃
ונתנה תוקף (גניזה מאה 6 או 7)
וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן. וְחִיל וּרְעָדָה יאחֵזוּן.
וְיאמְרוּ הִנֵּה יום הַדִּין. לִפְקד עַל צְבָא מָרום בַּדִּין. כִּי לא יִזְכּוּ
בְעֵינֶיךָ בַּדִּין. וְכָל בָּאֵי עולָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרון.
Similarly, effect use was made of the nusach eretz yisrael from the
geniza in explaining אדיר המלוכה האל הקדוש is found in nusach eretz yisrael which is a remnant of saying מלכיות in קדושת
השם according to the minhag of Rabbi Yochanan
ben Nuri
Furthermore it is suggested that המלך הקדוש which is the nusach in
the Bavli for the period between Rosh Hashana and Yom Kippur, is also a remnant
of the custom of Rabbi Yochanan ben Nuri.
However, in the nusach eretz yisrael, the form
אל הקדוש remained the same during the period from Rosh
Hashanah and Yom Kippur.
תגובה מהמחבר
1. למרות הרמה הגבוהה
של הפירוש, אני חושב שהפירוש עשוי להיות טוב ומועיל לכל אדם. כמובן שכל אחד יכול לבחור
וללמוד רק חלק מהביאורים וההוספות לכל קטע וסוגיה על פי יכולתו והבנתו וזמנו.
ב. איני חושב עצמי
למומחה ליוונית, ובוודאי שרוב רובם של הלומדים אינם יודעים יוונית, ולכן לא כתבתי מילים
יווניות ביוונית, ולכל היותר בכמה מקומות הצגתי מילה יוונית בתעתיק לעברית.
ג. מדוע לא מובן
לך שצ"ל ע"פ היוונית "אפוכי"?
ד. הציטוטים מספרו
של פרופ' מוסקוביץ הם משום הכרתי את המחבר והערכתי את ספרו החשוב שיצא לאור סמוך לפני
שהוצאתי לאור את מסכת ר"ה. שמעתי תגובות חיוביות לציטוטים מהספר שהבאתי בפירוש
שלי. בכל אופן, זה היה דבר חד פעמי, ולא אעשה כך במסכתות הבאות.
