לועזים בסירוד רשי SR 1 - 47

	פרימן, יעקב, 1937-1866	סידור רשי	Berlin 1912
SR 01	אובלירש, אובליא״ש	oblides, oublies	ע׳ 60 סי׳ קכ״ו; ע׳  194 שצ״ה
SR 02	אוכריץ	ovraigne	ע׳ 119 סי׳ רמ״ו
SR 03	אונפיליא	anpoule	ע׳ 142 סי׳ רצ״ז
SR 04	אידרא	edre	ע׳ 113 סי׳ רל״ג
SR 05	איילנדרא	eliandre	ע׳ 186 סי׳ שפ"ג
SR 06	אירוגא	erugue	ע׳ 186 סי׳ שפ"ג
SR 07	אלום	alum	ע׳ 177 סי׳ שס״נ
SR 08	אספיק	aspic	ע׳ 220 שורה 11
SR 09	אפייא	apje	ע׳ 59 סי׳ קכ״א  ע׳ 186 סי׳ שפ"ג
SR 10	ארב״א פלקיר"א	erbe felchiere	ע׳ 114 סי׳ רל״ה
SR 11	אשקופא	escoupe	ע׳ 134 סי׳ רע״ט
SR 12	גומא	gomme	ע׳ 220 שורה 5
SR 13	גלו״ד	glud	ע׳ 69 סי׳ קנ״ב
SR 14	גלמא	galbanium	ע׳ 220 שורה 7
SR 15	הגא	erucague	ע׳ 186 סי׳ שפ"ג
SR 16	הריג״ש	harengs	ע׳ 291 סי׳ תרי״א
SR 17	ונטלי״ר	venteler	ע׳ 133 שורה 5
SR 18	ורמשייל״ש	vermecelli	סימן שצ״ה ע׳ 194
	ורמשייל״ש קראילש	vermesiel	עמוד 55 סי׳ קי״ג  ע׳ 194
SR 19	חיינא	roigne	ע׳ 139 סי׳ ר״צ
SR 20	טרייל״א	treille	ע׳ 113 סי׳ רל״ג
SR 21	טרייש	tragiee	עמוד 55 סי׳ קי״ג  ע׳ 57 ס׳ קי״ז:
SR 22	כפני	rafne	ע׳ 186 סי׳ שפ"ג
SR 23	כרישין	cresson	ע׳ 59 סי׳ קכ״א
SR 24	לטש	lates	ע׳ 125 סי׳ רס״א
SR 25	מדאה	ruta	ע׳ 220 שורה 12
SR 26	מולצי״ל, מולצין	molinet	ע׳ 176 סי׳ ש״ס  ע׳ 300 סי׳ תרכ״ט
SR 27	מרה	myrhhe	ע׳ 220 שורה 10
SR 28	פורמ״א	forme	ע׳ 142 סי׳ רצ״ז
SR 29	פורפין	porpec	ע׳ 183 סי׳ שע״ט
SR 30	פורשי	pore	ע׳ 59 סי׳ קכ״א  ע׳ 186 סי׳ שפ"ג
SR 31	פיישיי״ר	fourche	ע׳ 135 שורה 10
SR 32	פילו״ר	pilon	ע׳ 140 סי׳ רצ״ג
SR 33	פלוט״א	pelote	ע׳ 142 סי׳ רצ״ז
SR 34	פלומיר״א	plumiere	ע' 176 סי׳ שס״א
SR 35	פלצדי״ש פלייש	flacede	ע׳ 130 ס״ס רע״א ע׳ 136
	פלצר״א	flacede	ע׳ 138 סי׳ רפ״ה
SR 36	פלש	pelles	ע׳ 124 ס״ס רנ״ח
SR 37	צדפוייל	cerfuel	ע׳ 59 סי׳ קכ״א  ע׳ 186 סי׳ שפ"ג
SR 38	ציציבל״ש	cincer	ע׳ 123 ס״ס רנ״ה
SR 39	קוטפריי״ש	contrefait	ע׳ 142 סי׳ רצ״ו
SR 40	קונפלייץ	complaints	ע׳ 74 ס״ס קס"ג
SR 41	קורדויי״ן	codoin	ע׳ 130 ס״ס רע״א
SR 42	קנשטילש	chantels, chanteaux	ע׳ 60 סי׳ קכ״ו
SR 43	קריישול	croisuel	ע׳ 111 סי׳ רכ״ט
SR 44	קרישפל"ש	crepes	ע׳ 194 שורה 2
SR 45	רט"ה	rotule	ע׳ 288 סי׳ תקצ״ט
SR 46	שופש	sope	ע׳ 57 ס׳ קי״ז:
SR 47	שרפ״א	serpe	ע׳ 72 סי׳ קנ״ט
	איישל״ש איישילש	Reads aiselles,  meaning not known	ע׳ 194 שורה 2
	נלינקשק״ש	Not known	ע׳ 119 סי׳ רמ״ו
	רצייך	Not known	ע׳ 74 ס״ס קס"ג
	איצאה וגווגא	Not known	ע׳ 220 שורה 18

 

SR 01  אובלירש           oblides                        ע׳ 60 סי׳ קכ״ו

SR 01  אובליא״ש                                                oublies           סימן שצ״ה ע׳ 194

ראה: לועזים לבורא מיני מזונות

 

SR 02  אוכריץ  ovraigne          ע׳ 119 סי׳ רמ״ו

decorative weaving

פירוש בקרמים ציורין מעשה אורג כמו מעשה צבעונים שקורין אוכרי״ץ

סוכה י עמוד א - סיככה כהלכתה ועיטרה בקרמין ובסדינין המצוירין

בקרמין המצויירין. מעשה אורג כגון בגדי צבעונין שקורין אובריי''ן:

     קיטן 756 ovrez

 

SR 03  אונפיליא                       anpoule           ע׳ 142 סי׳ רצ״ז

pustule

 

SR 04  אידרא   edre     ע׳ 113 סי׳ רל״ג

ivy

SR 05  איילנדרא          eliandre           ע׳ 186 סי׳ שפ"ג

ראה: לועזים לירקות שאדם יוצא בהן חובתו בפסח

 

SR 06  אירוגא  erugue ע׳ 186 סי׳ שפ"ג

ראה: לועזים לירקות שאדם יוצא בהן חובתו בפסח

 

SR 07  אלום     alum    ע׳ 177 סי׳ שס״ג

alum, type  of earth (chemical) used to color pottery

והני מאני דצביעי בצריף שלועזין אלום

 

SR 08  אספיק  aspic    ע׳ 220 שורה 11

שבלת נרד, סם אחד הן ודומה לבית יד של שיבולת, ובלע״ז קורין זה אשפיק:

spikenard

SR 09  אפייא   apje     ע׳ 59 סי׳ קכ״א,  ע׳ 186 סי׳ שפייג

ראה: לועזים לירקות שאדם יוצא בהן חובתו בפסח

 

SR 10  ארב״א פלקיר"א           erbe felchiere  ע׳ 114 סי׳ רל״ה

erbe felchiere; herbe fougere; farnkraut; ferns; bracken

אמר רב יהודה הני שוושי ושווצרי מסככין בהן, פירוש ירקות הן, שווצרי ארבי׳א פלקיר״א,

קיטן 745

 

SR 11  אשקופא                       escoupe          ע׳ 134 סי׳ רע״ט

from  Latin scōpae ‎(“broom”) , maybe related to Portuguese escova

Broom with long sheaves

     קיטן  797 802 escove     

SR 12  גומא     gomme               ע׳ 220 שורה 5

ושרף אותה ליחלוחית המטפטפת באילן  שקורין גומא בלע״ז

קיתן 357  gome

TO 24 גומא     שבת כג א          gomme

SL 13   I-45,653,654    נטף      gome lat gumma

gum Arabica

כל השרפים יפים לדיו. פירש בקונטרס שרף גומא. ואין נראה לר"ת, דהא דיו אין זה גומא כדאמרינן בפ"ב דגיטין (דף יט. ושם) בכל כותבין בדיו בסם ובסקרא ובקומוס, ומפרש בגמרא קומוס גומא ודיו, נמי אין זה מי עפצים שרגילין להניח בהן גומא, דהא בברייתא קתני התם כתבו במי טריא ועפצא דהיינו עפצים כשר משמע דלאו היינו דיו דקתני במתניתין ועוד דכשר משמע דיעבד ובדיו היא עיקר הכתיבה, ועוד דבפרק כל היד (נדה דף כ. ושם) אמרינן פלי קורטא דדיותא ובדיק דהיינו דיו שלנו שהוא קשה ולא של עפצים ואין דרך להניח גומא לתוך דיו שלנו, אלא שרף [דהכא] היינו לחלוחית של אילן כמו שאנו עושין דיו שלנו וכן יש בנדה בפ"ק (דף י:) גבי בתולה זו שירפה מצוי וזו אין שירפה מצוי וכן בפ' כל שעה (פסחים לט. ושם) ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין דע"כ ההוא שרף היינו לחלוחית, ועל כן היה פוסל ר"ת ס"ת שאין כותבין בדיו שלנו דשאר לא מיקרי דיו כדפי' ואמרי' בפ' הבונה (לקמן קג:) כתבו שלא בדיו, הרי אלו יגנזו ומוקמי' לה בהקומץ רבה (מכחות דף לד) בס"ת

 

SR 13  גלו״ד    glud     ע׳ 69 סי׳ קנ״ב

ע׳ 69 סי׳ קנ״ב: גלו״ ד

קיטן 947 גלו״ד glud

glu, Vogelleim,  provenç. Glut, birdlime

13th century à un petit de gluz  (with a little bit of glue)

The seeds of the mistletoe produce a very strong adhesive.

 

Fig. 01 Sid Mistletoe gui

 

SR 14  גלמא    galbanium       ע׳ 220 שורה 7

חלבנה, (יב) יש אומרים זהו שקורין גלמא, ואע״פ שריחה רע מנאה הכתוב עם שאר סמנים שבקטורת

 

SR 15  הנא???                        erucague         ע׳ 186 סי׳ שפ"ג

ראה: לועזים לירקות שאדם יוצא בהן חובתו בפסח                        

 

SR 16  הריג״ש            harengs           ע׳ 291 סי׳ תרי״א

ולכך אותוו דג שקורין הריג״ש נהגו העם בהם היתר מפני שאין טמאים עולין עמהם, ולבדן הם נמלחים;

herrings

 

SR 17  ונטלי״ר venteler           ע׳ 133 שורה 5

ventilate

הונף, היינו מוליך ומביא ונטלי״ר בלע״ז:

קיטן 821

 

SR 18  ורמשייל״ש, קראילש      vermesiel        ע' 55 סי׳ קי״ג

ורמשייל״ש                     vermecelli       סימן שצ״ה ע׳ 194

ראה: לועזים לבורא מיני מזונות

 

SR 19  חיינא    roigne              ע׳ 139 סי׳ ר״צ

כמין אבעבועות דקות, חיינ״א בלע״ז צ׳׳ל רוינא

 

Like small pustules which is called roigne
roigne; dodder; rogne;
Un des noms vulgaires de la cuscute.
provenç. ronha, runha
In the middle ages, cuscute or doder was considered a panacea for many medical problems.

 

 

Cuscute majeure

Fig. 02 Sid

 

SR 20  טרייל״א            treille    ע׳ 113 סי׳ רל״ג

הידלה עליה את הגפן טרייל״א בלע״ז

קיטן 754

From Latin trichila (bower or branch); trellis in English

 

SR 21  טרייש   tragiee ע' 55 סי׳ קי״ג , ע׳ 57 ס׳ קי״ז:

Tragiee, tragiees, dragee, provenç. dragea, dredge?

Nails glossary of East Anglican dialect: Dredge: A mixture of oats and barley, now rarely sown

Freidman writes: Zucker-Naschwerk certain kind of seed or small dried fruit covered with hardened sugar

ואי אכיל לבד במעשה קדירה, כגון טרייש וקראילש,

And if one eats just something cooked in a pot, like trijes or vermiscelli,

קיטן  982 - תענית כד ב - טריי"ש trijes דייסה המלה, שאינה מצויה במילונים לצרפתית עתיקה. קשורה כפי הנראה עם הגזרון  הלטיני tritiare  (למעוך,לכחוש).

XIII  cent:     de grain, c'est à savoir d'orge de mestuel et de dragie (the grain, had the flavor of barley, méteil (rye and wheat)  and the dragee (oats and barley)

Dragee: Terme d'agriculture. Mélange de grains qu'on laisse croître en herbe pour les chevaux (Grain mixture used to grow grass forage for horses)

 

SR 22  כפני      rafne    ע׳ 186 סי׳ שפ"ג

ראה: לועזים לירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח

 

SR 23  כרישין   cresson           ע׳ 59 סי׳ קכ״א

סידור רשי ע׳ 59 סי׳ קכ״א

garden cress

ובמבושל מברך בורא פרי האדמה, שעיקרו לכך נברא ליאכל דרך בשול, ובגמרא דכיצד מברכין מפרשין דהיינו כרתי, כרישין=פורשי  בלע"ז, שהאכלו חי בטלה דעתו, ואומר אני בצלים ולפתות, נמי דרכן כרישין לאכול מבושל ,והאוכלו חי משונה הוא ולימא שהכל, אבל ירקות מוכחינן בגמרא שאין דרכו כשלקות אלא חיין, כגון חזרת ועולשין, אפייא=צדפוייל בלעז, שחליים=כרישין בלעז 

כרישין פורשים בלע"ז.  כן רש"י ברכות ט' ע"ב  במשנה כרתי שקורין פורייש  והוא לשון צרפתי ישנה  poveés

The first כרישין  is the Aramaic for leeks or pores in French. The second כרישין  is cresson alénois or garden cress

French cresson is a Germanic loan-word (Kresse).

SR 24  לטש     lattes    ע׳ 125 סי׳ רס״א נסרים

12 th cent. latte - pièce de bois refendu, longue, mince et plate, servant à faire des cloisons, des plafonds

(a split piece of wood, long, thin and flat, use for partitions and ceilings)

 

  SR 25  מדאה   ruta      ע׳ 220 שורה 12

from Latin rūta; Raute, rue,

קציעה קידה, ודומה לפיגם שקורין מדאה, דאמרינן אין מרכיבין פיגם על גבי קידה לבינה סמני שהוא ירק באילן, שדרך הוא להרכיבו, לפי שדומין זה לזה:

צריך להיות שקורין רודא והיא Raute ובמחזור ויטרי שקורין רוזא צ״ל רוטא.

מחזור ויטרי SL 20 רוזא צ״ל רודא    I-45

קציעה קידת-  כתרגום וקידה וקציעתיו ודומה לפיגם שקורין  רוזא.  דאמרינן אין מרכיבין פיגם על גבי קידה לבינה סמני שהוא ירק באילן, שדרך הוא להרכיבו, לפי שדומין זה לזה:

 

 

Fig. 03 Sid Rashi

 

SR 26  מולצי״ל, מולצין  molinet                        ע׳ 176 סי׳ ש״ס, ע׳ 300 סי׳ תרכ״ט

Moulin,, provenç. molin, moli, peppermill

ורחיים שלהם קרי מולצין שלנו

אבל רחיים של פלפלין שקורין מולצי״ל, צריכין טבילה דמתכת שלהם עיקר

TO 50              מוליני''ט            ביצה יד עמוד ב  molinet

ברחים שלהם משום דמחזי כעובדא דחול כשטוחנין ברחים שקורין מוליני''ט בלע''ז

Molinet, C'est le diminutif de Molin, petit molin

 

 SR 27   מרא                myrhhe            ע׳ 220 שורה 10

מור כמשמעו, מרא בלע״ז:

 

SR 28  פורמ״א                        forme              ע׳ 142 סי׳ רצ״ז

From Latin forma; form

 

SR 29  פורפין   pourpier, porpec          ע׳ 183 סי׳ שע״ט

purslane; portulaca; pourpier

 

Fig. 04  Sid

 

SR 30  פורשי   pores   ע׳ 59 סי׳ קכ״א  ע׳ 186 סי׳ שפ"ג

Poireau, leek

ראה: כרישין  SR 23

ראה: לועזים לירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח

 

SR 31  פיישיי״ר           fourche           ע׳ 135 שורה 10

puinter (Steinsoltz); pointer (Kaitan); I suggest fourche - fork

קיטן 801 pointor סוכה לב. הימנק מסרט pointor פוינטו"ר מכשיר בעל שני ראשים שבו משרטטים שורה כפולה על הקלף

 

SR 32  פילו״ר  pilon     ע׳ 140 סי׳ רצ״ג;

from Latin pilum; pestle

קיטן 812 סוכה לה: בוכנא  פילו"ן  pilon עלי; כינוי לחלק של העוקץ הנכנס לתוך הפרי. הלעז חשוד .כי הוא נמצא רק כמובאה שבמחזור ויטרי ובסידור רש"י.

 

            ע׳ 142 סי׳ רצ״ז pelute              פלוט״א SR 33

from Latin pila; ball, pelote

De l’ancien français pelute (vers 1119), d’un bas latin *pilotta, diminutif du latin pila .

 

SR 34  פלומיר״א          plumiere          ע' 176 סי׳ שס״א

from Latin plumbum, lead

 

SR 35  פלצדי״ש פלייש flacede            ע׳ 130 ס״ס רע״א, ע׳ 136 שורה 2

פלצר״א  flacede                       ע׳ 138 סי׳ רפ״ה

Flacede, flaccides, flaccid, pomme flétrie, crushed apples

It may be that both flétrie and flacede from Latin faccidus (crushed, withered)

ס״ס רע״א - פריש קורדויי״ן כמושין פלצדי״ש.

סי׳ רפ״ה - פלצר״א, צ״ל פלטרא

    קיטן 807 flacede

 

SR 36  פלש     pelles   ע׳ 124 ס״ס רנ״ח

Pelles from Latin pala, from the base of plangere ‎(“fix, plant), pelle, palle, Schaufel, shovel

 

SR 37  צדפוייל cerfuel ע׳ 59 סי׳ קכ״א,  ע׳ 186 סי׳ שפייג

ראה: לועזים לירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח

 SR 38  ציציבל״ש         cincer  ע׳ 123 ס״ס רנ״ה

mosquitoes

ציצבל״ש בלע״ז. ברש״י צינצל״ש

צינצילי"ש cinceles יתושים

קיטן 790

 

SR 39  קוטפריי״ש        contrefait         ע׳ 142 סי׳ רצ״ו

misshapened from Latin contre (against) and facere faire fait doing

קוטפריי״ש צ״ל קונטרפיי׳׳ש  קטן 816 קיטן 3205

 

SR 40  קונפלייץ           complaints       ע׳ 74 ס״ס קס"ג

grouse, grumble

פי׳ גניחות (הרבה) [ארוכות] קונפלייץ בלע״ז,

קיטן 951complainz compleinz

13th cent. Et quant je plus plaing et souspir (and I groaned and sighed some more)

 

SR 41  קורדויי״ן           codoin ע׳ 130 ס״ס רע״א

quince, provenç. codoing

לא יביא [לא] פריש וכולן כמושין [כשרים] יבישין פסולין,

פריש קורדויי״ן,  כמושין פלצדי״ש.

13th cent. Manger coins, poires et autres pesans fruis (they brought quinces, pears and other pleasant fruits)

 

SR 42  קנשטילש          chantels, chanteaux    ע׳ 60 סי׳ קכ״ו

  ראה בלועזים לבורא מיני מזונותcantuccio   

 

SR 43  קריישול            croisuel            ע׳ 111 סי׳ רכ״ט

SL 43  קרושייל תרגום לשרגא=נר של חרס

Croisel, croiseul, Lampe, lamp

קיטן 135

 

SR 44  קרישפל"ש        crepes ע׳ 194 שורה 4

  ראה בלועזים לבורא מיני מזונות   

 

SR 45  רט"ה    rotule   ע׳ 288 סי׳ תקצ״ט

Rotule From Latin rotula, small wheel, suggested by its shape; patella; Kniescheibe; kneecap,

רטייה, רטא, רטילה, צשקא

רטייה ובפרדס סי׳ רל״ב: וקורין אותו בלשון לע״ז רטא ובלשון כנען צשקא čéška ובלשון עברי כף הירך ובס׳ האורה ריש ע׳ 133; Kniescheibe = rotule = שקורין רטילה

[תקצט] פעם אחת מצא רבי בקערה שלפניו עצם קטן אחד על הירך אצל הרגל התלוי שאותו בשר שקורין רטייה וזרקה לכלב מפני שהגידין צומתין  בו אבל שאר הבשר שנתבשל עמו התיר רבי לפי שאין בגידין בנותן טעם.

Once my teacher found in a bowl that was before him a small bone from the thigh near the foot on which was hung a piece of meat, the bone which is called rotule.

,

SR 46  שופש   sope    ע׳ 57 ס׳ קי״ז

From Late Latin suppa "bread soaked in broth" soupe, soup (sopping up the wine or drink with bread)

אמר לנו רבי כל יינו של אדם וכל משקיהן שעל השלחן יכול לאכול על ידי שריית הפת, שקורין שופש, ואין חייב לברך בורא פרי הגפן, ולא שהכל אם מים הם, דכיון ששורה בהם את הפת בחתיכות הוה ליה פת עיקר ומשקה טפל, דכבר בירך על הפת המוציא לפטר את הטפילה:

And my teacher said all of a man's wine and water on the table can be eaten by soaking a piece of bread, which is called sope.

 

            ע׳ 72 סי׳ קנ״ט   serpe   שרפ״א SR 47

From vulgar Latin *sarpa, from sarpere (to cut off), sickle

 

=========================================================================

 

איישל״ש איישילש           aiselles            ע׳ 194 שורה 2

פרשר"ש            présures          ע׳ 194 שורה 4

סידור רש״י סימן שצ״ה ע׳ 194 שורה 2

למדנו דמולייתא שקורין איישל״ש שמטגנין אותה בשמן  באילפס וחלת המסרת שעושין אותה עוגה באילפס ומטגנין אותה בשמן באילפס, כעין  קרשפליי״ש, ומולייאתא של גבינה פרשר״ש שמבשלין אותה במים וורמשייל״ש שמבשלין בקדירה כל אלו על ידי משקה של שמן או של מים נעשים ומודה ר׳ יוחנן בכל אילו שפטורין, אבל זה אינו נראה לי סריקין שקורין אובליא״ש אחת עבות ואחת רכות חייבות,

Aiselles meaning armpit makes no sense in the context. 

For crepes vermicelli and oublies, see לועזים לבורא מיני מזונות

Présure is something you add to milk to form cheese. (Used today for rennet)

  

Fig. 01 Sidur Rashi Mistletoe gui
https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3e/Mistletoe_P1210829.jpg/330px-Mistletoe_P1210829.jpg

 

Fig. 02 Sidur Rashi Cuscute majeure

http://bonnier.flora-electronica.com/photos/Cuscuta%20major%201.jpg

 

Fig. 03 Sidur Rashi

"Tacuin Rue35" by unknown master - book scan. Licensed under Public Domain via Commons - https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tacuin_Rue35.jpg#/media/File:Tacuin_Rue35.jpg

 

Fig. 04 Sidur Rashi

https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/55/Portulaca_oleracea.JPG/220px-Portulaca_oleracea.JPG